מצייר לי כאב שזור תחבושות,
מצייר לי תקווה נטועת אכזבות.
צייריתי חלון,
את הלבנה שם אראה?
את הסהר מחקתי,
ונותר רק שחור...
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נסיך קטן צייר נסיכה צופה בשקיעה צייר גם אותך אחז בידה צייר פרח ופרפר רוקד צייר עולם יפה יותר צייר מה שחפץ ליבך רחוק קרוב מציאות או הזייה בידך המכחול הצבע והבד רק אל תרגיש בדד מקסים שי [ליצירה]
- [ליצירה] שייקוש, תודה על סדנת הציור. בזכותך אוריה, שייקוש יצר כאן סדנת ציור, ונהניתי מאד ממה שיצא לי ובעיקר מעצם הציור. אבל זו לא חכמה גדולה, כי כשמציירים בצבעי פחם, כמעט כל שירבוט יוצא עם אמירה. עם זאת אוריה, אני יכולה להסכים איתך, שלעיתים הגוונים מטשטשים לנו מול העיניים ואנו רואים רק שחור, והמדהים הוא שאתה אומר כאן "אין הדבר תלוי אלא בי", כלומר אתה הוא הצייר של חייך...המצייר והמוחק, והשחור הזה, לפחות נזכור שזה זמני, אחרת... תודה לשניכם, יקירים, אור ואהבה כּנרת [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... מזכיר לי בימים שאין בהם שום טוב, וכל דבר שקורה רק מעציב יותר מהשני... מעניין שאחד הצבעים שאני הכי אוהבת הוא שחור, אבל ני עדיין מודעת לזה שהוא גם הצבע הכי מדכא.. ועם זה אני די שמחה... אהבתי... העלית לי חיוך שחור... יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא שאתה נמצא בתוך הגלים הגועשים קל יותר להפתח אל הכאב,ולא לסבול ממנו כמו בשעת שלווה. הייתי מגדיר זאת כך "כשגועש מבחוץ,נינוח הוא ליבי..." תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם כל מילה...נעצור לרגע הכל ונתייחד איתם.. אבל הכי חשוב לראות את הטוב שבכל דבר...הפרחים יצמיחו עליהם מחדש ואולי אף יותר יפים,והפריחה תחזור ליופיה הטבעי...למרות שהזוועה היא אותה זוועה,צריך להמשיך הלאה,אך לזכור...שנזכה לטוב ולצמיחה![תרתי משמע...] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי..=\ פשוט אוי אחד גדול...זה כואב כשזה מתפוצץ ככה בפרצוף אחרי שהתחלת לבנות את עצמך ככה..אבל,אחרי שנהרסת את יכולה רק לעלות..ולבנות את עצמך שנית..ולהתחזק ולא לתת לאחרים להרוס.. תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... חזק..אני יכול להבין בערך את המקרה..=\ אבל הגדולה בנסיך,שהיה כה תמים וטוב כלפי שניהם... לרוב לא כך הדבר...הלוואי וכל בני האדם יהיו כמו אותו הנסיך... תתחדשי!=][= תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב כשאדם אהוב עוזב כך..זה כואב ואפילו פוגע..אבל צריך להתגבר ולזרום עם החיים!כי אלה החיים,ואין איך לשנותם..ובע"ה יבוא ה"מושיע" שלך ותשכחי מכל מה שהיה,והיד החמימה תחזור שוב ללטף בחום על אותו הספסל שעליו היית יושבת תמיד..יהיה טוב..=] תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו ממש הצלחת להעביר את המסר!!הדרך הידועה כל כך שלעולם לא נגמרת!לצעוד הלאה ולעולם לא להפסיק למרות שבתוך תוכנו אנו יודעים שלעולם לא נגיע אל האופק ולקצה הקשת בענן... הייתי מציע רק לנקד כמה קטעים כמו "סוֹפה" וסוּפה" זה מבלבל... קטע מדהים כתבת...=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו..פשוט יפה!!התמימות בקבלה הזאת..אהבתי נורא!למרות שנראה שרע,בסוף זה טוב..ולקבל את הכל באהבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אליה כקרן האור, כזיו על פני מים רועדים בכתום. כשמש זורחת על הרים רחוקים, כטל הפריחות הנוטף בפרחים. כטוהר השלג,הצחור הנצחי, כשמע הזמר,בבוא האביב, כציפור באויר הדואה במרום, כדמעה מן העין,הממאנת לפול. אכן האהבה שאת מתארת פה,כמעט ואינה ניתנת לתיאור!היא סוחפת,מרגשת,מטורפת!ממש כמו שאמרת...מדהים פשוט!הבאת לי השראה...;-) אין לי עוד מילים להוסיף.. רק שנזכה כולנו לחוות את האהבה הזאת במהרה.. תודה לך יולי!=] [ליצירה]
- [ליצירה] הגעגוע הכל כך חזק הזה מורגש משירך..הכמיהה לציור המושלם הזה שמביא איתו את כל האושר והשמחה,שמחזיר בך נשכחות וזיכרונות רחוקים ומאובקים שמעלים בך חיוך כאוב של מה שהיה פעם ונגמר..אבל עם קצת אמונה ותקווה הכל יסתדר ויחזור להיות אפילו יותר טוב ממה שהיה...שתזכי לראות את האושר האמיתי,כי הוא נמצא אצלך!!פשוט עוד לא גילית אותו כנראה...הוא נמצא ממש אחרי הגעגוע..=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אויש...=\ זה עצוב...כשהעצב מקדים אותך לכל מקום אליו תגיע-אתה לא תגיע רחוק...לפעמים צריך כמו "לתחמן" את העצב הזה..וככה לשכוח ממנו לעולם..ותתני לו לצאת רק כשצריך..כי עולם ללא עצב הוא לא עולם וכמו כן על החיים...תנסי לחייך למרות הכל..חיוך עצוב הוא הדבר הכי הכי נוגה בעיניי...ואחרי שנותנים את החיוך היחיד הזה,מתמכרים אליו ולא נותנים לא לעזוב אותך...=] שיהיה רק טוב והכי חשוב שמח!:-) תודה לך...! [ליצירה]
תגובות