[ליצירה]
איך אפשר לשכוח כזה דבר תגידי?!מקסיים!
"השחפים יקרעו את הרקיע..." תיאור מדהים!
יום אחד כשאשכב במיטה ואכבה את ליבי,אזכר בשירך ואדליקו מחדש...=]
תודה לך...
[ליצירה]
אהבתייי!!
מרגישים את הכאב בשירך,ואפשר להזדהות..אבל לא ברור לי למה "חייכנו"?והם- ממש לא קטנים!הם גדולים! תמימים זה נכון אבל להתייחס אליהם כקטנים...זה כבר משו אחר..
כל מקרה ממש אהבתי!...=]
[ליצירה]
המבט נישא אל ראש צוקים..מתוך העמק,בין ההרים הוא עומד ומסתכל למעלה,גבוה..
תודה רבה =]
[ליצירה]
[ליצירה]
אני חייב להודות שזה מעניין..זה מקסים,ומסקרן בטירוף..זה נשמע כמו מונולוג מהיר של מחשבות מתרוצצות בשלהי לילה לבן שהועבר בהמתנה לאדם שלא יבוא בזמן הקרוב..
את לא חייבת לחכות לו..תסתכלי בירח ותראי שם את פניו,הוא יחייך,ואת תראי שהוא חושב עלייך כמו תמיד,ורק מחכה שתביטי למעלה ותחייכי בחזרה..ואז הכוס המלאה בריק שמונחת לצד מיטתך,תתמלא בזכרונות,ובאהבה רחוקה שלאט לאט תתקרב ותכנס אל תוך ליבך...=]
מדהים!
תודה...
[ליצירה]
אויש יפההה....!!!
כולם רואים משהו אחד,בעוד היא מסתירה בתוכה כל כך הרבה רזים שאין איש מלבדה יודע..ופה ושם,בין כר לכר היא מרשה לעצמה לפרוק את העצב הזה,ששמור בתוכה אל שום אוזן שתשמע אותה..
ומבחוץ היא ממש כמו דיווה כזאת..זה מחזה כל כך מעורר כמיהה לגעת בניצוץ הזה שהיא משאירה אחריה..ובסוף רק נותר הגעגוע,ליופי הנסתר הזה שלה..לאהבה הזאת שלה..
מקסים!:)
תודהה לך!!
[ליצירה]
כן,בהחלט מרגישים רסיסים של מים דרך שירך גינת,הוא מעביר תחושה של קרירות נעימה כזאת של גשם שממשמש וקרב...שנזכה לראותו בקרוב![למרות שאני לא כל כך אוהב גשם..חח]
תודה לך!
[ליצירה]
גמני רוצה!; )
יצירה מדהימה..אני הייתי אומר ככה,כל אדם והחופים שלו..וביום שספינות האהבה יגיעו מהארצות הרחוקות הן יביאו איתן אושר וטוב שאין כמוהו בתוכך אלא רק אצל השני..אצל הרחוק...תודה לך..=]
תגובות