[ליצירה]
וואו,כמה שאת צודקת!!תמיד צריך לזכור את המטרה שלשמה אנחנו הולכים בדרך שלנו,ולהזכר בה גם בדרך,כדי שתיתן לנו את הכח להמשיך..וככל שנלך יותר נדע שהמטרה שלנו יותר חשובה,וצריך להשקיע בשבילה המון כוחות!
זה הזכיר לי תמיד כשאני נוסע בדרכים אני מסתכל על איזה הר ואומר לעצמי,כמה קשה יהיה לטפס עליו ולהגיע סה"כ עד הפסגה?זה לא הרבה..אבל זו המון עבודה,וכמה שדברים נראים לנו פשוטים,הם צריכים המון השקעה..
כתיבה פשוטה ולעניין,ממש יפהיפה! =]
תודה לך!
[ליצירה]
[ליצירה]
המבט נישא אל ראש צוקים..מתוך העמק,בין ההרים הוא עומד ומסתכל למעלה,גבוה..
תודה רבה =]
[ליצירה]
[ליצירה]
הפחד של אי הידיעה הוא גדול כל כך..אני ממש מזדהה עם השיר..בלי לדעת מה יהיה הצעד הבא,בלי לדעת מה יקרה עוד דקה.עוד שניה.
כל שנשאר הוא לקוות לטוב,שיבוא..בטוח!
יהיה טוב..=]
תודה לך!
[ליצירה]
איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה...
כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח...
[ליצירה]
לשקם
להמשיך
את הפחד,
להרחיק.
עתיד
רחוק
ורוד
חלום?
אולי,
אך בלי
יאוש,
לעולם
כלל!!!
ממש מרגישים את הכאב מתוך השיר..כל מילה ומילה,כואבת..אולי לא מתאים שאני זה שאגיד זאת,אבל לשקוע עמוק עכשיו,זו לא הדרך..צריך לקום מן החורבה ולהמשיך הלאה!
יפהיפה!
[ליצירה]
אני חושב שהאינסוף של כל אדם הוא שונה,ומביא לו את הדבר הכי מושלם שלו עצמו,בין אם זה כמיהה כמו שכתבת או חיבור אמיתי ושלם,וכל זה רק כשתגיע לאינסוף האמיתי...שלא כל אדם יודע מהו..[אני מקווה שפירשתי נכון את מאמריך..ככה היה נראה לי..] ולכן כשאתה אומר אינסוף,שלך זה כל כך נראה פשוט,אדם אחר לא יוכל לפרש את מה שתגיד,אלא יחשוב על דבר אחר ולא ברור-שזהו האינסוף הלא ממש ברור ואמיתי שלו..
שנזכה לראות את הסוף הטוב שבחיים וכל אדם יראה את האור שבסוף ויבין את המשמעות האמיתית של האינסוף..=]
תודה לך...
[ליצירה]
אכן,מצטרף לקודמיי,נורא...
הרגש שאת מבטאת כל כך היטב,גורם ללב לרטוט מבכי...
מותר ורצוי לבכות!!לא צריך לפחוד מן הרגש הזה...
כואב עד מוות...
תודה לך...!