נֶשֵךְ הַנָחַש הִיא
קִץְ מַאוׁר עֵינַיים,
וְאֶרֵס הַנֶחׁושֶת,
חָיוּת כֹּל הָאַדָם.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לשניכם! ממש משמח אותי לקרוא תגובות אחרי בצורת ארוכה של שתיקה.. שמח לראות שאהבתם!אז שוב,תודה ע-נ-ק-י-ת ! [ליצירה]
- [ליצירה] נתיי!! אכן,לחץ..מתח בלתי נתפס..וכשהמתח יחתך פתאום דממה,שקט הס..זהו השקט שאחרי הסערה בו נתחיל הכל מחדש ונבנה את חיינו ע"י אותן מערבולות שמסובבות אותנו.. יפה..מצריך קריאה נוספת לפני שמגיבים,זה טוב!=] תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] יווווו איזה יופייייי!!אין מיליםםם!!כל כך הרבה אמרת בכל כך קצת...מדהים פשוט!תודה..=] [ליצירה]
- [ליצירה] אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר... תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה... הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא... והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם... תודה לך יולי! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לשמור על שפיות למרות כל הבלאגן... הכי טוב להשאר מי שאתה גם אם כולם משתנים לפעמים... מקווה שתצליחי להשאר תמיד כמו שאת! יפה...=] תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אפשר לדמיין את המראות אשר אותם אתה מתאר כאן,ואכן,הם יפהיפיים!!! מעניין למי אתה מתכוון בסופו של השיר,באמת מסקרן.. אני פרשתי את זה כאלוקים שמסתכל על כל מעשינו בעולמו המרהיב..מביט עלינו,ילדיו הדלים,מסתובבים ביופי יצירתו,שאותה בעצם אתה מתאר בפלאי שירך הנוגה.. תמשיך לכתוב מדהים כמו שאתה כותב עד עכשיו..=] שתהיה שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתייי!! מרגישים את הכאב בשירך,ואפשר להזדהות..אבל לא ברור לי למה "חייכנו"?והם- ממש לא קטנים!הם גדולים! תמימים זה נכון אבל להתייחס אליהם כקטנים...זה כבר משו אחר.. כל מקרה ממש אהבתי!...=] [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב וכואב לי לקרוא את זה..ממש אפשר לראות את הצער שלך דרך המילים..אם חווית ירידה תדע שבקרוב תבוא גם העליה.. ועכשיו מספיק עם הדמעות,זה הזמן להחליף אותן באלפי חיוכים של אושר,ולפתוח את הצוהר בנשמתך כדי שתוכלי לעוף כיונה אל השמים הצחורים מלובן,ולהרגיש חופשי!=] מקסים..שלא תכאבי עוד.. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שמתי לב ל"אבנים לבנים" ועדיין לא ממש הבנתי..אשמח להסבר.. ועכשיו לעיקר,שיר יפה,כי באמת חסרים אנשים שיראו את העולם בקצת צבע ולא רק בשחור ולבן,בים ואדמה..יש גם דברים באמצע..עולם שלם של צבעים וגוונים נמצא בו..קצף הגלים,הרוח הנושבת,החול שנכנס בין האצבעות ברגליים,האופק הנמתח עם השקיעה הרחוקה שלעולם לא נוכל לגעת בה..ועוד ועוד...=] מקסים!:) [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן,לשאלתך. הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה.. [ליצירה]
תגובות