[ליצירה]
לוגן,לשאלתך.
הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה..
[ליצירה]
וווווואו....מ-ד-ה-י-ם-!
בחיים לא קראתי תיאור כל כך מקסים לאהבה טהורה!
החושך חובר אל האור,הרחוק מתקרב אל הקרוב,השמים מתמזגים עם הים,השקיעה נושקת למים ונאלמת דום,שחפים מרקיעים אל על ומביטים בך,יושבת שם על שפת הים ומחכה לאהובך שיבוא על פני רוח קרירה מלטפת...והנה הוא בא,עיניו כחלחלות מנצנצות בדמעות שנוצרו מן הרוח המכה בפניו.
מושיט את ידו אל ליבך ועוזר לך לעוף עימו לעולם אחר,בו הכל מותר והכל יפה...
נפפללאאא!!!
תודה ענקית לך...
[ליצירה]
לשקם
להמשיך
את הפחד,
להרחיק.
עתיד
רחוק
ורוד
חלום?
אולי,
אך בלי
יאוש,
לעולם
כלל!!!
ממש מרגישים את הכאב מתוך השיר..כל מילה ומילה,כואבת..אולי לא מתאים שאני זה שאגיד זאת,אבל לשקוע עמוק עכשיו,זו לא הדרך..צריך לקום מן החורבה ולהמשיך הלאה!
יפהיפה!
תגובות