[ליצירה]
וואו ממש הצלחת להעביר את המסר!!הדרך הידועה כל כך שלעולם לא נגמרת!לצעוד הלאה ולעולם לא להפסיק למרות שבתוך תוכנו אנו יודעים שלעולם לא נגיע אל האופק ולקצה הקשת בענן...
הייתי מציע רק לנקד כמה קטעים כמו "סוֹפה" וסוּפה" זה מבלבל...
קטע מדהים כתבת...=]
תודה לך!
[ליצירה]
וואוו!!פשוט שיר אהבה מדהים!הלוואי שלכולנו היה את הכשרון להביע ככה את הרגש בצורה כלכך פואטית..ויפה!
אני מקווה בשבילך שהיא מודעת לרגש הזה,ושראתה את השיר..תודה!!
[ליצירה]
אני חושב שהאינסוף של כל אדם הוא שונה,ומביא לו את הדבר הכי מושלם שלו עצמו,בין אם זה כמיהה כמו שכתבת או חיבור אמיתי ושלם,וכל זה רק כשתגיע לאינסוף האמיתי...שלא כל אדם יודע מהו..[אני מקווה שפירשתי נכון את מאמריך..ככה היה נראה לי..] ולכן כשאתה אומר אינסוף,שלך זה כל כך נראה פשוט,אדם אחר לא יוכל לפרש את מה שתגיד,אלא יחשוב על דבר אחר ולא ברור-שזהו האינסוף הלא ממש ברור ואמיתי שלו..
שנזכה לראות את הסוף הטוב שבחיים וכל אדם יראה את האור שבסוף ויבין את המשמעות האמיתית של האינסוף..=]
תודה לך...
[ליצירה]
אהבתי אליה כקרן האור,
כזיו על פני מים רועדים בכתום.
כשמש זורחת על הרים רחוקים,
כטל הפריחות הנוטף בפרחים.
כטוהר השלג,הצחור הנצחי,
כשמע הזמר,בבוא האביב,
כציפור באויר הדואה במרום,
כדמעה מן העין,הממאנת לפול.
אכן האהבה שאת מתארת פה,כמעט ואינה ניתנת לתיאור!היא סוחפת,מרגשת,מטורפת!ממש כמו שאמרת...מדהים פשוט!הבאת לי השראה...;-)
אין לי עוד מילים להוסיף..
רק שנזכה כולנו לחוות את האהבה הזאת במהרה..
תודה לך יולי!=]
[ליצירה]
קשה להזכר בנוסטלגיה כואבת...בכלל,להזכר בדבר שנשכח מזמן,דבר שאהבנו ולא נוכל עוד לאהוב אותו,כמו אהובה...וכמו שכתבת,הנהר לוקח ולא מחזיר אחור...זרם החיים לוקח איתו את כולם..ולא מחזיר את החיים לאחור כשהיו..אבל צריך להתמודד עם החיים כמו שהם,גם אם הם קשים..וגם עם הזכרונות שהם מעלים בנו כל פעם מחדש..
יהיה טוב,רק צריך להאמין ולקוות...
בע"ה שתזכה לראות רק את הטוב שבחיים...
תודה לך!
[ליצירה]
כל כך נכון..וזו הידיעה הכי חשובה בחיים לדעתי,לדעת שתמיד אפשר לתקן ולהתחיל מהתחלה..חיים חדשים,אהבות חדשות,נשימה חדשה..
ממש יפה!
מאוד אהבתי,תודה לך!
תגובות