[ליצירה]
אהבתי אליה כקרן האור,
כזיו על פני מים רועדים בכתום.
כשמש זורחת על הרים רחוקים,
כטל הפריחות הנוטף בפרחים.
כטוהר השלג,הצחור הנצחי,
כשמע הזמר,בבוא האביב,
כציפור באויר הדואה במרום,
כדמעה מן העין,הממאנת לפול.
אכן האהבה שאת מתארת פה,כמעט ואינה ניתנת לתיאור!היא סוחפת,מרגשת,מטורפת!ממש כמו שאמרת...מדהים פשוט!הבאת לי השראה...;-)
אין לי עוד מילים להוסיף..
רק שנזכה כולנו לחוות את האהבה הזאת במהרה..
תודה לך יולי!=]
[ליצירה]
וווווואו....מ-ד-ה-י-ם-!
בחיים לא קראתי תיאור כל כך מקסים לאהבה טהורה!
החושך חובר אל האור,הרחוק מתקרב אל הקרוב,השמים מתמזגים עם הים,השקיעה נושקת למים ונאלמת דום,שחפים מרקיעים אל על ומביטים בך,יושבת שם על שפת הים ומחכה לאהובך שיבוא על פני רוח קרירה מלטפת...והנה הוא בא,עיניו כחלחלות מנצנצות בדמעות שנוצרו מן הרוח המכה בפניו.
מושיט את ידו אל ליבך ועוזר לך לעוף עימו לעולם אחר,בו הכל מותר והכל יפה...
נפפללאאא!!!
תודה ענקית לך...
[ליצירה]
העולם כשהוא ריק מעצים דומה לאדם ללא גוף..אין בו יופי,כשלוקחים את היופי מאדם זה מונע כל אהבה אליו...וגם אדם נוטע עצים בכל יום וכך ממשיך את קיומו של העולם ושל חייו בכך שמותיר ילדים ונכדים שישמרו על המשך נטיעת העצים..."כי האדם עץ השדה..."
תודה...
[ליצירה]
האם השטות היא טעות?..לא הצלחתי להבין..אם כן,הייתי אומר שלומדים מטעויות,והכרית תשמש לך ככלי עזר בכדי למנוע את כאב הזיכרון,כדבר שתוכלי לפנות אליו כשקשה ולבכות כשצריך..כשבודד לך...
פורים שמחחח=]
[ליצירה]
עבר הוא עבר,זה נכון..ואין מה לעשות,אך עם זאת אפשר תמיד לשאוב כוחות מהעבר,ללמוד מטעויות ולדעת שאפשר לשנות..ולא רק לבכות על מה שהיה..
ממש יפה,אהבתי..=]
תודה לך!
תגובות