אומנת ליבי את, כלת מבטחים,
מכאוב בסוגר של ורדים את נעלת.
לחופי אהבה נדדו סירותייך,
ירדו מלחים, וכבשו ארצותיי.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוריה יא מדהים, איזו יכולת ביטוי לתמצת את כאב הפרידה. "כלת מבטחים" - מלבד נועם הרעיון, אפשר לקרא זאת גם כסיום, שהיא כִּלתה להיות מבטחים, כנאמר בסוף. ואולי, אולי עוד תשוט אליך במפרש געגועים... וכעת ציפורי השחר רוננות ליום חדש, שינעם לך ברוך כּנרת~~ [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שיר חזק אם דימויים חזקים , פשוט מקסים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. יצירת אומנות. יפהיפה.. כואב, אבל מקסים. הרבה אור אורי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! לקרוא שוב ושוב (-: [ליצירה]
- [ליצירה] לא חכם להתייאש מאהובה,מנסיון... כשהיא תבוא נדע!=] האהבה צריכה לבוא קודם כל עם עצמך ואח"כ עם הזולת,כך לא נצטרך להיות תלויים באהבה של מישהו אחר!... תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב וכואב לי לקרוא את זה..ממש אפשר לראות את הצער שלך דרך המילים..אם חווית ירידה תדע שבקרוב תבוא גם העליה.. ועכשיו מספיק עם הדמעות,זה הזמן להחליף אותן באלפי חיוכים של אושר,ולפתוח את הצוהר בנשמתך כדי שתוכלי לעוף כיונה אל השמים הצחורים מלובן,ולהרגיש חופשי!=] מקסים..שלא תכאבי עוד.. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב להודות שזה מעניין..זה מקסים,ומסקרן בטירוף..זה נשמע כמו מונולוג מהיר של מחשבות מתרוצצות בשלהי לילה לבן שהועבר בהמתנה לאדם שלא יבוא בזמן הקרוב.. את לא חייבת לחכות לו..תסתכלי בירח ותראי שם את פניו,הוא יחייך,ואת תראי שהוא חושב עלייך כמו תמיד,ורק מחכה שתביטי למעלה ותחייכי בחזרה..ואז הכוס המלאה בריק שמונחת לצד מיטתך,תתמלא בזכרונות,ובאהבה רחוקה שלאט לאט תתקרב ותכנס אל תוך ליבך...=] מדהים! תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה..שמח שאהבת את השיר..אין ספק שהרבה זמן לא יצא לי לכתוב כאלה שירים..התגעגעתי אז כתבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט כואב..מזדהה עם הצער..=\ אבל אם כל זאת,נסי לחפש את הטוב שבליבך,כי יש בך אותו!חפשי את הסליחה,זאת שתגאל את שניכם,מייסורי מצפון עמוקים וארוכים... דברי עם הלב,הוא יודע דברים שאנו בראש לא מבינים... והחיוך תמיד יעזור לשקם הכל ולצעוד על דרך הישר בחזרה..=] אז שיהיה רק טוב ובע"ה גם אהבה אמיתית! ואהבה כמו אהבה,היא תמיד כואבת...מתרגלים! [ליצירה]
- [ליצירה] כן...זה געגוע כל כך גדול כשאדם אהוב עוזב ככה... ובמיוחד אם הוא עוזב ללא סיבה... תיאורים יפים=] תתחדשי ותודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] המבט נישא אל ראש צוקים..מתוך העמק,בין ההרים הוא עומד ומסתכל למעלה,גבוה.. תודה רבה =] [ליצירה]
- [ליצירה] את כל כך צודקת!!אין סיכוי לצאת מהאהבה שלם...חייבים להקריב משהו למענה..גם אם זו חצי תקווה,זה עדיין משהו..=] יהיה טוב ובע"ה נמצא כל אדם את האהבה שלו..!!ונקריב למענה,גם אם הכל,ונדע עד כמה היא חשובה לנו,לחיינו... תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר... תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה... הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא... והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם... תודה לך יולי! [ליצירה]
- [ליצירה] ואני מצטרף לקודמיי,שיר מדהים באמת... מתאר כל כך הרבה רגש ותשוקה...יפה! זאת אהבה...! העלית לי חיוך על הפרצוף עם כל התיאורים היפים האלו... תודה לך! [ליצירה]
תגובות