רזים שבלב נסתרים מכל עין,
עִתות רחוקות,נשכחו מן הלב.
ואיתך יפתי,תכולת העיניים,
תבוא הדממה,הרפא הכאב.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד=] להקריב מחשבותיך לעולה על מזבח הדמיון שלא נגמר,ולקדש את הנפש במנחה טהורה..יפה!:) תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] עבר הוא עבר,זה נכון..ואין מה לעשות,אך עם זאת אפשר תמיד לשאוב כוחות מהעבר,ללמוד מטעויות ולדעת שאפשר לשנות..ולא רק לבכות על מה שהיה.. ממש יפה,אהבתי..=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] הפחד של אי הידיעה הוא גדול כל כך..אני ממש מזדהה עם השיר..בלי לדעת מה יהיה הצעד הבא,בלי לדעת מה יקרה עוד דקה.עוד שניה. כל שנשאר הוא לקוות לטוב,שיבוא..בטוח! יהיה טוב..=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתייי!! מרגישים את הכאב בשירך,ואפשר להזדהות..אבל לא ברור לי למה "חייכנו"?והם- ממש לא קטנים!הם גדולים! תמימים זה נכון אבל להתייחס אליהם כקטנים...זה כבר משו אחר.. כל מקרה ממש אהבתי!...=] [ליצירה]
- [ליצירה] חמווווווד!!! וואי הלוואי עלי כזאת חברה!!!=] איזה כיף שיש מישהו שתמיד איתך...תמיד מחבק בחום לא משנה מה המצב.. [ליצירה]
- [ליצירה] המסר היחיד שעלה לי מהשיר הוא,שלא כל נפילה היא רעה!למשל כאן,אם נמשיך עם בשיל היגון הזה לעולם לא נוכל לחזור,אך אם נפלת-אולי בעצם ניצלת! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב,הכאב,ושוב הדמעות, עד מתי עוד נמשיך,עם הכעס לחיות? נכסה את עיניינו בתקווה עמוקה, ונאחה את ליבנו,בחמלה מתוקה. כל תקופה בחיים,כל שינוי,הוא קשה.. כולנו לא תמיד רואים,אבל הוא שם..הוא רואה,ופוגע,עוקר,וזורע..תסמכי עליו,שיש לו תכניות.. והכי חשוב,תמשיכי לחייך!! שוב תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני תמיד תוהה לעצמי, מה יקרה כשאחרון הכוכבים יכבה... גם אז נמשיך לקוות למחר?... ממש תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] זהו שביל החיים של האדם והצלחת להעביר את המסר בצורה מדהימה..האקרוסטיכון עשה את שלו והסוף באמת חזק..מקסים פשוט..תודה לך על כתיבה מושלמת...=] [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב כשאדם אהוב עוזב כך..זה כואב ואפילו פוגע..אבל צריך להתגבר ולזרום עם החיים!כי אלה החיים,ואין איך לשנותם..ובע"ה יבוא ה"מושיע" שלך ותשכחי מכל מה שהיה,והיד החמימה תחזור שוב ללטף בחום על אותו הספסל שעליו היית יושבת תמיד..יהיה טוב..=] תודה לך.. [ליצירה]
