[ליצירה]
הרוח נושבת בי. היא נושבת ממני את המבטים שלהם, את האוויר המת, את הצפיפות והכבדות
היא נושבת מהר יותר ויותר,קרה, חודרת את כל כולי, מסירה את כל הרגשות, כל המחשבות, עד שאני רק צינור חלול, שבתוכו נושבת הרוח. וחושך גדול, מכל הכיוונים – לא החושך שלהם, הוא כבר נשכח.
היא נושבת בעוצמה סוחפת עד שלא ידעתי דבר מלבד הרוח, וידעתי שהיא תישאר בי לנצח.
וכבר לא אכפת מהגדולים ומהמבטים שלהם ומהחושך הקטן שלהם ומהמקומות הצפופים ולא אכפת אם יחפשו, אם ימצאו אם יחזירו. ולא אכפת אם בחוץ תפסיק הרוח לנשוב והכול ייראה כאילו החושך שלי לא קיים. אין בי פחד.
עכשיו הכל נעצר.
[ליצירה]
שלום אלישע
אני לא נוהגת כך
אני אומרת מה מפריע לי
ומה נהדר בעיניי
אם הדס תאמר לי שרק יוצרים שיחמיאו לה היא מכבדת
לא אגיב כשאחשוב שניתן משהו לשנות כדי להתקדם.
ערב טוב
אמילי
[ליצירה]
למה את יותר קטנה ממני? (אני רוצה את שירי היומולדת שלך לעצמי..)
חמש-עשרה וארבע שנים. מדויק לגמרי.
לא יכולה להגיד שהבנתי הכל. במיוחד לא הבנתי חלק מהפסיחות, ואת השורה האחרונה.
וגם - הסוגריים "[עד הבוקר]" נראים לי לא נצרכים..
ניצן
(צופה תגובה בנוסח "נצרכים מאד, זר לא יבין")
[ליצירה]
תמר, הייתי יכולה פשוט לפרסם את כל העבודה כמאמר. אני לא צריכה ללכת לחפש את החלקים שלו בכל האתר, ואני לא חושבת שמישהו יבוא לקרוא תוך התייחסות רצינית בצורה הזאת. ונא להקפיד על כותרות וסיווגים.
[ליצירה]
יש לך כמה משפטים טובים, אבל המבנה ממש לא ברור. מה הקשר ל'אבל' בבית השני? מה אבל? אני חושבת שהבנתי את הרעיון - אבל שוב, הבית השני ממש לא מתחבר לי.
[ליצירה]
יש לי המון חברים יהודים...
היחס שלך אליהם מבחינה הלכתית זה דבר אחד, וזה הדבר היחיד שמעמד של גר תושב קשור אליו. היחס לבני אדם כבני אדם וכאזרחי המדינה שלך הוא עניין אחר לגמרי. גר תושב הוא מעמד מאוד מאוד מוגדר שדורש גישות מאוד מסוימות. מעבר לזה - למה ההשוואה לשואה מוגזמת? זה התחיל בדיוק באותה צורה, עם טיעונים זהים (חלשים יותר מההבט הדתי, חזקים יותר מההבט המדעי, אבל זהים). שנאה גזענית וחסרת סיבה מסתיימת תמיד באותה הצורה. לא היינו שונים משום בחינה עד היום. למה שנתחיל להיות שונים עכשיו? ובפרט כשאף אחד מאיתנו לא מוכן להכיר בעובדה שביטויים מהסוג הזה הם גזענות?!