[ליצירה]
מקסים
מקסים,
מעביר טוב את תחושת הצפיה ומיד לאחריה- השינוי.
לא אהבתי שהשפה מליצית מדי, מעט מרוחקת. זה נותן תחושה משתדלת מדי, לא אמיתית.
עם זאת- הרגש בהחלט משכנע באמיתיותו.
זה שיר אירוסין?
(ה"מזל טוב" עומד על קצה הלשון. לשחרר אותו?)
[ליצירה]
היום, רק היום
לחיות את הרגע במילואו, מתוך אומץ, בלי פחד ובשקט פנימי, ככה להצמיח את השפע מתוך אופטימיות ואהבה.
נעם, זה רגיש מאד, ונגע בי ביותר. תודה.
כּנרת
[ליצירה]
יפה בכלליות,
אבל למשל המילה "אברותיה" לא במקום לדעתי, ביחוד אחרי שהשתמשת כבר ב"כנפיה".
והמעבר בין החסידה לחברותיה ובין חברותיה לתעופה מהיר מדי לטעמי.
הסיום ממש יפה.
[ליצירה]
אהא.
בפורים, כשהיינו שיכורים, אז דיברתי עם אחד שהיה ביני לבינו מתח, ואז דיברנו, והיתה איזו בדיחה מטומטמת שמישהו אמר, וצחקנו וצחקנו וצחקנו, נפלנו על הרצפה מרוב צחוק, ותוך כדי הרגשתי איך כל המתח שנצבר מתפרק עכשיו.
זה היה מדהים.
[ליצירה]
באמת תודה לכולכם.
אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קיבלתי כזה פירגון על יצירה, וזה ממש ממריץ ומחזק.
היה חשוב לי רק להעיר - אין כאן תחכומים, אני לא מתחכם כשאני כותב שיר, בשביל זה יש מאמרים. שיר הוא בשביל הלב. אפשר להיעזר בשכל לפעמים בשביל לנתח ולהקל על העיכול, אבל היעד הוא הלב, בסופו של דבר.
[ליצירה]
...
השבת קיימת, השבת קדושה,
אבל קשה לומר שהחוי'ה הזו נגרמת ממנה.
כי שבת זה היום, זה הדבר כשלעצמו,
זה משהו שאי אפשר באמת לגעת,
ולא יכול להיות שאת זה אנחנו מרגישים.
נתנו לנו בגדים, ושולחן, ותפילה ואוכל,
כדי שנביא את היום הזה לידי ביטוי בחיינו,
כדי שהקדושה הזו תורגש ולא תישאר בתיאוריה.
אבל החוי'ה הזו לא תיוצר סתם ככה, אם נרצה. כי אנחנו לא יודעים לבקש את זה, אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל. בגלל זה הקישור לתשובה לא בדיוק עובד אצלי, כי התשובה תלוי'ה ברצון הפשוט. כדי ליצור חוי'ה צריך לעבוד יותר קשה.
זהו.