ושיווא הנערץ רוקד, רוקד על הגופות
(הבהרה: שיווא הוא האל הראשי של הודו, ולרוב מייצג את המלחמה. אחת הסצנות המפורסמות ביותר בהן הוא מופיע היא לאחר קרב עם השדים, כשהוא אוחז בשערותיהם של המובסים ורוקד על הגופות)
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
מושלם
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
אהבתי את השימוש בשפה. העימוד בדרך כלל תורם אבל כדאי לעבור שוב. לקרוא בקול כדי לדעת איךאת רוצה שזה יישמע עוזר. חסרים סימני פיסוק - לפעמים במקום להתחיל שורה חדשה אפשר לפסק, ובכלל בתוך השורות עצמן.
אצבעותיי ננעצות בה בכוח - בקריאה שני הבנתי שזו האדמה, זה לא כל כך ברור. אהבתי את תיאור הסתיו - חוץ מהשורה הראשונה, שהיא לא מי יודע מה מקורית. שורה שישית מהסוף - אני לא בטוחה שזה תקני ואם כן, אז כדאי לנקד. לשתול בה סמדר נשמע יפה, אבל זה בלתי אפשרי; סמדר זה הפריחה של הגפן. סיום - עד שיפוח יום ונסו צללים, יש כאן סתירה בין שני זמנים וזה צורם. מציץ מן חרכי הירי - משום מה הפריע לי למרות שבעקרון אני לא חושבת שיש בעיה עם זה, או שיש חוקים לגבי מתי מ' ומתי מן. אבל כשקוראים בקול יש שם משהו לא לגמרי חלק.
יופי של שימוש בשפה, וכמה ביטויים נהדרים שאהבתי מאוד [פצועת שנאה וחולת אהבה, קיץ צהוב ודוקר] הסיום טוב וחזק, אבל דווקא שם יותר מהכל מרגישים חסרון בסימני פיסוק.
מאוד אהבתי, מעביר את התחושה מצויין. קצת עריכה ו-זהו... מקווה שעזרתי.
[ליצירה]
הסיום מתנגש לי עם ה'אולי'.
האם 'הרגשות סוחפים אל מעבר ' הוא הביטוי של 'החיים מורכבים'? אפשר אולי לעבות קצת - החיים מורכבים. מה? מי? למה?
ושוב - ה'אולי' ממעיט את ה"לחכות." אם החיים רק _אולי- מורכבים, אז האמירה די חלשה.
[ליצירה]
זה לא עובר טוב. קודם כל, אם אתה מכניס את זה לסיווג שירה - כדאי שתוודא שזה נראה ככה. לא הקטיעה האקראית של השורות הופכת סתם קטע לשיר.
ההתחלה - ברור שיש לך כאן אמירה כלשהי בקשר לימין/שמאל, רק שאני לא הבנתי בדיוק מהי.
'הלילה שהופיע באותו היום' - לא ברור, לא מובן. זה אולי נשמע טוב, אבל בפועל, אם זה לא בא להגיד משהו - אז זאת בעיה.
הבטתי סביב וראיתי שאין איש מלבדי, השקט הנורא קרע את אוזניי.
ברחתי משם בכל מרצי, אל ביתי הגדול והחם.
היתה לי בעיה עם שני המשפטים האלה - הם ממש לא עברו טוב.
מה שכן יש לך - זה אווירה. תמשיך!
תגובות