[ליצירה]
תמר, הייתי יכולה פשוט לפרסם את כל העבודה כמאמר. אני לא צריכה ללכת לחפש את החלקים שלו בכל האתר, ואני לא חושבת שמישהו יבוא לקרוא תוך התייחסות רצינית בצורה הזאת. ונא להקפיד על כותרות וסיווגים.
[ליצירה]
צל,
לא ראיתי שהופיעה כאן מילת ביקורת אחת על הרעיון העומד מאחורי הטקסט, אלא אךורק על הביצוע, ואני חושבת ש*זה*, אכן, מאה הרבה מאוד. אדם, ולא משנה מה הוא רוצה להגיד, שבא להעביר אמירה כלשהי - חייב לכבד את קהל הקוראים שלו. אם באמת הנושא כל כך בוער לכותב, בוודאי שישמח לביקורת בונה שכזאת, והלוואי עלי.
[ליצירה]
החריזה מאלצת את הטקסט עד כדי שבירת כללים תחביריים וניסוחים לא הגיוניים. החרוזים עצמם גם הם לא מוקפדים - לא מספיקה הברה סוגרת דומה בשביל שיהיה חרוז, צריך גם כמה אותיות זהות... רואה-כבה זה לא חרוז, כנ"ל לגבי אותך-פח, חושב--אוהב וכו'. הדימויים קצת בעייתיים - מה הכוונה בממשיך לדעוך? [לדוג']
אלתרמן, נתן יונתן, לאה גולדברג [וזו רשימה חלקית, כמובן..]. כל מילה שווה, ואפשר ללמוד מהם המון. שנה טובה.
תגובות