מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא שיר, אלא מונולוג. אתה מאכיל בכפית; תנסה להפוך דברים למרומזים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] דמעות. אבל באמת [ליצירה]
- [ליצירה] סיווגת את זה כסיפורת, אבל מה שיש כאן זה אוסף של חוויות שלא הצלחתי למצוא קשר ביניהן מלבד העובדה שכולם אגואיסטים. הסיום הוא לא סיום - בסדר, נגמר עוד אירוע. אז? וזו, למעשה, התחושה שהיתה לי לכל אורך הטקסט. אין כאן עלילה רציפה, אין כאן מהלך מחשבתי - ונשארתי עם תחושה חזקה של נו, טוב. ו? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן. כיף לשמוע ממך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, חוץ מזה שאני לא בטוחב שהריבוי של 'הרמון' זה הרמונות [?] ומאוד חסרים סימני פיסוק. השפה שלך טובה אבל החריזה מפריעה - בעיקר כיוון שזו לא חריזה של ממש, וחבל לדחוס את הטקסט הזה לתבנית לא מתאימה כשזה כל כך יפה גם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאוד, למרות שצרמה לי קצת השורה האחרונה. יותר נכון, המילה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] בחרת לעבוד עם חריזה, ולדבר הזה יש חוקים. אי אפשר לחרוז במלים שונות בהטעמה [פעם-עולם] ובכלל - בשביל ששתי מלים יתחזרו, צריך יותר מאשר צליל סוגר מסיים. נחטפים-עושים זה לא חרוז, וכנ"ל לגבי רוב הזוגות שלך. הרעיון עצמו מאוד ברור, ואולי אפילו קצת לעוס. הכתיבה עצמה בוסרית עדיין, התיאורים בנאליים, ובאופן כללי זה מתאים לפזמון-סניף. לא שיש לי משהו נגד פזמונסניפים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים אל תפספסו את זה [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. זה יפה. [ליצירה]
תגובות