מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד הרעיון. תגיה את הטקסט, יש לך שם כמה טעויות הקלדה ושגיות קטיב. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כל דבר, בעצם... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. למה אין סיווג? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. פלונית כל ישראל אחים - לא הבנתי את התגובה שלך. למה שהאייל ישמח? [ליצירה]
- [ליצירה] בשני החלקים יש דברים שאהבתי יותר ופחות. ממליצה על איחוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא המיתוס של אדוניס? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אהבתי מאוד מאוד. לתלות בחדר. שחיפתי, הקדשתי לך שיר. ואפילו לא ראית! [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה מאוד לא משכה אותי לקרוא. אם אתה כותב סיפור, אתה לא צריך לפרט לי את כל הרקע הכלילי-פוליטי-חברתי של התקופה. זה פשוט לא מעניין. בנית מצב? כתוב את הטקסט ככה שהרקע יעלה מתוך הסיפור, לא להפך. אני ממש לא צריכה את כל ההרצאה הזאת בהתחלה. פיסקה שניה - קפיצות במשלב.'כאיזה מוכר' לצד 'אד חרישי, חמים ומבושם היה אופף את האדם עת יצא מביתו.' השפה הגבוהה נשמעת כאן מסורבלת ולא מתאימה, ובמיוחד לאור ההקדמה הארוכה. חוץ מזה - לא קורה כאן כלום, ועל זה קצת קשה לתת ביקורת. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד הרעיון, אבל לא מאוד מקורי. אם אתה מעוניין בביקורת מפורטת, אני אשמח. [ליצירה]
תגובות