[ליצירה]
חסר לי מסר בכל הסיפור הזה... אבל אם כבר-
אם כבר יעקב והבאר אז משהו שחשבתי בדיוק. מי אמר שאין דבר כזה אהבה ממבט ראשון? שזה שייך רק לסרטים? הנה יעקב מתאהב ברחל בן רגע. במבט ראשון הוא מכיר אותה עד זיהוי אפילו של חוסר השלמות של החיבור שבינהם. "וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך" ואם זה בתורה סימן שגם אנחנו כאלה. לפחות בפוטנציאל.
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
[ליצירה]
רק בגלל שהבטחתי
אבל גם בגלל שזה באמת סיפור מיוחד, רווי בכל האמונות, תפלות או לא, שיש לנו על בריאת העולם.
כתוב בצורה סיפורית, אולי אפילו מעט ילדותית, אבל מאיר את כל סיפור בריאת העולם באור שונה לגמרי.
רק לדמיין את בורא העולם בתור ילד קטן ותחמן.. ובכלל את החיים שלנו כתוצאה מזה בתור קוריוז..
חביב ביותר!!
[ליצירה]
חחח... ענק!
והזוי לחלוטין :-)
אהבתי וצחקתי :-)
אגב, אולי ערוגה וחתלתול התכוונו לטרחנות מסביב לתיאטרליות של האמא והכסא, או לחלקי המחשב הנישא, או אולי לבדיחה עם החרדל משומה. בכולופן, זה מה שצרם לי, אבל בהחלט הרוב פה ענק לגמרי!
[ליצירה]
בואי בשלום
בואי בשלום, זו היתה הבעיה :-)
בסופו של דבר גיליתי שמבין כל קוראי האינט' רק אחת הגיבה (במקום אחר) וכתבה שהיא מחבבת סגנון אדם-ברוך שכזה.
זו היתה הנקודה בה חשבתי שחייבים להסביר אחרת השיר הזה יעצר באדם ברוך - שזה אחלה של מקום אולי, אבל לא המקום של השיר הזה.
טובי - שתוהה איפה המקום שלו עצמו, נו.. נחכה למחר ונראה אי"ה..
[ליצירה]
השיר פשוט רץ טוב...
דף היוצר שלך משובץ בכל כך הרבה אבני חן שכאלה...
אה, ואתם מתייחסים לדרקונים כאילו הם אנושיים...
אחד הדברים שהרשימו אותי היה שהם לא כאלה. הם זרים (כשבמקום 'זרים' שימו את alien... ולא במונחים הסיגורני-וויברים של הענין...), וככאלה אנחנו לא יכולים להתחיל לנתח אותם בסגנון 'הם טובים אור נאט טובים'...
[ליצירה]
איך מורגן אמרה?
"מקסים לחתולין" :-)
כי זה יכול לעצבן ת'חתול ועדיין להקסים אותו...
מה שמוזר (לדעתי בכולופן) זה שמה שתפס אותי היה דווקא 'ולשיר את המנגינה הזאת'... - בקריאה הראשונה זה רופרף הלאה, אבל תפס אותי ממש חזק בקריאה השניה.
(אה, והערונת : "אדמה רטובה מהגשם" - "אי אפשר להבחין בין..." - נראה שצריך משפט\מילת קישור בין שני החלקים האלה...
[ליצירה]
איך, איך לא ראיתי את זה עד עכשיו?!
ולמה לא מגיבים לזה יותר??
סיפור מעולה, חייך אותי (פועל חדש? מותר לי.) לאורך כולו. גם השם של הסיפור, גם הדמויות (קראת את 'קורוליין' של ניל גאיימן? כי החתול שלך די מזכיר את החתול ששם, רק קצת פחות... 'יודע'.. בכולופן כדאי לך לקרוא את זה) ובכלל - הכל.
[ליצירה]
לחתלתול וטל
הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה).
וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..)
[ליצירה]
[ליצירה]
ובכן..
אני מסכים עם אניהיא פלמונית במאה אחוז - גם לגבי הביקורת וגם לגבי השינוי-כתב.
ועוד משהו - זה אמור להיות מבולבל אש, או שזה רק אני? :-)
[ליצירה]
מאגניב!
מישהי הפנתה אותי ליצירה הזו והוסיפה ש"אתה תאהב את זה"
היא צדקה במאה אחוז :-) אחל'ה של יצירה - שילוב של רכילות סבתאית (תרתי משמע כמובן) יחד עם הלכה טכנית חזקה :-)
טובי - מנסה לדמיין לעצמו מה היה קורה אם הוא היה מרצה את זה לפני אחד החבר'ה בצבא (תוצאה סבירה : "אתם הדתיים האלה...")
[ליצירה]
'סתכל על זה בצורה הזו...
אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק."
טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון?
בקיצר, c'est la vie.
אה.. וסיפור יפה :-)