עארס המצוי \ מגדיר החי והצומח בישראל "כי רק עוג מלך הבשן וכו' הנה עארסו עארס ברזל" (דברים ג' יא') כבר במקרא זכה העארס המצוי להתייחסות חזקה ולציון הגדלה - עוג מלך הבשן נמדד לפי עארסו, בכי הממיס עארס נחשב כבכי חזק ("בדמעתי עארסי אמסה"), ובכלל - עארס זה מה-זה מפחיד. את העארס אולי לא ניתן לראות ביצירות ספרותיות חשובות (לבד אולי מגירסה מרוקאית בודדת של "העארסון הקטן" בה מתוארת הבקשה קורעת הלב "צייר לי שרשר"), אך הוא משמש כחלק בלתי נפרד מן הנוף הארצישראלי, והשפעתו הסביבתית ידועה ומפורסמת. העארס המצוי ניזון בעיקר מבשר בקר אותו הוא צד בסטייקיות, שווארמיות ועוד.. וכפי שהיטיב לתאר זאת הנביא - "סרוחים על עארסותם ואוכלים כרים מצאן" (עמוס ו' ד') העארס הרגיל נראה כשילוב לא מוצלח של צומח וחי - ניתן למצוא דמיון רב למרווה השעירה מחד, ומאידך ניכר בבירור רב קשר עמוק לממלכת החי - קשר המתבטא בבגדי עור משונים, נהימות כלפי חברי העדר האחרים, והליכה כפופה קמעה המעידה בבירור על קשר עמוק לדוב חום ואמא אדמה. בנוסף - ניתן לזהות את העארס המצוי בד"כ על פי כמות הזהב הנמצאת על גופו.. - מחקרים גילו כי כמות הזהב עולה בד"כ על כעשירית ממשקלו של העארס, ומהווים מעין סימן היכר לכבדות המנטלית האופפת את העארס הנ"ל. כמו כן, כפרחים טורפים אחרים - ניתן לזהותו אף על ידי בדיקה פאבלוביאנית - הזכרה מהירה של שמו של רב ידוע כזה או אחר (רצוי רב שעבר תהליך זיצקו"ל) תגרום אוטומטית להעברה לא רצונית של היד על העיניים והפה בזה אחר זה בתנועה מעגלית. ניתן לסווג את העארס המצוי לכמה תתי-קבוצות. א) העארס המנהיג - אותו עארס מנהיג את הלהק השכונתי ביד חזקה ובזרוע מגורמטת, שאר העארסים עומדים לפיקודו, ורק ביכולתו להכריז על אחד מהם כ"אחי" ("אחי" – מעמד המקביל ל"הנה לך צ'ק ע"ס חמישים אלף דולר" בעולם הנאור..) ב) העארס הלוחם – כמו בכל חברה המבוססת על פועלים חסרי דעה עצמית (אם כי שם למנהיג יש דעה.. נו טוב.. אז הם לא לגמרי חרקים..), אף כאן החברה הנ"ל מאופיינת בלוחמים –אורכם מטר שמונים וחמש, רוחבם כשישים סנטימ' ובעיניים הבעת רעב למכות, אלימות והשכנת סדר (מילה מאד יחסית כידוע) בכל אתר ואתר. ג) העארס המתעלק – אותם יצורים קטנים הנחשבים כתתי עארסים – על פי רוב ידועים בגודלם ה.. מזערי.. ובחיבתם הרבה להדבק לעארסים המנהיגים\לוחמים ולנסות לדלות חכמה (או לפחות סתם צומי) בצורה גלויה עד בוטות, תת-קבוצה זו ידועה אף בשמה "העארס המחמם" כתוצאה מתחביב לא מובן הגורם לעארס המתעלק לנסות לסכסך בין שני עארסים לוחמניים על ידי שאלות רטוריות ("יו! מה אמר עליך"), ציון עובדות לא נכונות ("אני לא הייתי מוותר!!") וגניחות מוזרות ("ואיי ואיי.. יווו יוו"). ד) העארס השנון – עארס זה בקיא בעארס-פואטיקה (שירת העארסים), ובמחסנית הוורבלית שלו מוכנים משפטי התחלה כגון "30 שנה גנן ולא פגשתי פרח כמוך", או אמרות לשוניות דוגמת "תמחק את החיוך הזה מהפרצוף, לפני שאני אמחק לך את הפרצוף מהחיוך", "האחרון שעצבן אותי מריח את הפרחים מהשורש" וכו' וכו'. (הערה – לפרטים נוספים על משפטי הפתיחה של העארס השנון ניתן לפנות ל"מדריך העארסים למתחילים"). ה) העארס המלומד - זן נדיר זה של עארסים ידועים לשמצה, זוכה מעצמו לכבוד גדול ולהערכה עצומה על האינטלקט הרב שבבעלותו (לדעתו). ברשותו לכודות כמה תפיסות חיים וידיעות 'ברורות' כגון "אני הולך מכות, סימן שאני קיים", או "בקבוק מלא מים רטוב מבחוץ כי האטומים של המים עוברים דרך האטומים של הפלסטיק של הבקבוק" ועוד ידיעות רבות ו"נכונות", אשר גורמות לכל דה קארט, יונג, אינשטיין והוקינג להשליך את עטם בתסכול הצידה (להרביץ עפעוף זדוני הצידה - במקרה של הוקינג) וללכת למכור אבטיחים. שיטת ההדברה של הצמח כוללת כמה מכשירים אימתניים.. א) קלטות של מוזיקה קלאסית - קלטות אלו מהוות מעין אפקט הופכי לצלילי בכי ויללה סטייל אבי ביטר ושות', ומעבירות את העארס התמים על דתו\דעתו (אם כי המילה "דעתו" חזקה מדי, שהרי.. אחרי הכל.. בצמחים עסקינן) ב) שיטה אחרת לסילוק היבלית הנ"ל, היא על ידי הזכרת אירוע אלים המתרחש במקום אחר.. מחקרים הוכיחו כי למשפט כגון "הולכים מכות ליד ה..." יש השפעה מדהימה על העארס המצוי וגורמת לו להעלם במהירות הבזק, (אזהרה - מומלץ ביותר לא להשאר באותו מקום כשהעארס המאוכזב והכועס חוזר לאחר חסך באקשן). (אזהרה – הרשות לשמירה על ההווי הישראלי הגבילה את הדברת הזן הנ"ל רק לאזורי הדרום ולשכונת התקווה בלבד. באזורים כגון "שיינקין", "סביון" וכדו' העארס מוגדר כצמח מוגן וקטילתו אסורה). לסיום – ניתן להוסיף ולכתוב עוד רבות על העארס הנ"ל – דרך חיזורו אחר הפרחה השכונתית, תהליך ההאבקה (או בעגה המקומית – היאבקות) ועוד רבות וטובות (ושוב – אף המילה "טובות" היא מילה הנתונה על סקאלת היחסות), כל מה שצריך לזכור הוא כי אנו עוסקים אך ורק בראשית מדע העארס-דפיניציה של זן מופלא זה, ועוד רב הנסתר על המגולה.