הצקלון
בים רגשותי מתאספים לאלפים
מועמסים בצקלוני, מכבידים, מכופפים
כל חושי מייחלים וכלים
לצקלון הזוועתי שישבור הכלים
ישא את שמי, כמודעה על מתים
יפרוץ את הגדרות אך יהרוס את הבתים
יטביע בכאב את ספינות הביזיון
אך ירוקן את הלב עד יומו האחרון
[ליצירה]
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
אודה ולא אבוש - צחקתי הרבה השבוע. באמת.
צחקתי על דברים מצחיקים ועל כמה שלא...
אבל על זה צחקתי כל כך...
חבוב, אתה זוכר משהו בשם הallied forces?
המושג D-day נשמע מוכר?
שמעת על צ'רצ'יל וטרומן?
רוסיה? שמעת על גנרל חורף?
הם (בצירוף קודשא בריך הוא, שכינתיה וכל יהודי ששרד את השואה) היו המנצחים האמיתיים של הנאצים.
<שיעול> וכמובן, חלק ניכר מהם קפיטליסטים מערביים מטונפים... <שיעול>
[ליצירה]
צחית, תודה :-)
אגב, השיר נכתב כסדנת יחיד באחת השמירות הארוכות מתישהו...
ומי שרוצה - שיעשה משהו כזה בעצמו - שיר שאמור לדבר על אקליפטוס, להזכיר בו 'משקפיים' ושכל שורה תהיה באות הבאה באלף-בית...
[ליצירה]
מאגניב!
מישהי הפנתה אותי ליצירה הזו והוסיפה ש"אתה תאהב את זה"
היא צדקה במאה אחוז :-) אחל'ה של יצירה - שילוב של רכילות סבתאית (תרתי משמע כמובן) יחד עם הלכה טכנית חזקה :-)
טובי - מנסה לדמיין לעצמו מה היה קורה אם הוא היה מרצה את זה לפני אחד החבר'ה בצבא (תוצאה סבירה : "אתם הדתיים האלה...")
[ליצירה]
ואיי!
זה הזכיר לי סיפור של אסתר שטרן על ילדה בת 10, מומלץ. (לא, זה לא סרט.. בינתיים.)
ואני חושב כמו הגישה השניה של החתלתול - עדיף להשאיר אותו כך ולא להמיר עוצמה באורך.
תגובות