[ליצירה]
התמציתיות - גרמה לי לקרוא שוב ושוב,
מאוד קצר
אבל מאוד אומר הכל...
כנרת - השארת אותי פעם שנייה בערב אחד ללא מילים :-))
תודה לך על יצירה מיוחדת...
[ליצירה]
בחיי שאבתם אותי :))
תודה לכם על ערבול השירה ללא מלים
על מרקם האגדה והסחף
על שורת המחץ ,
ההכירות האישית, והקסם,
ועל השבח שעלינו לשבח למי שאמר
וברא כּנרת עם שיחים, סודות ואהבות :)
ומחר, יצייר הבוקר שמיים חדשים
כּנרת,
מודה ואוהבת :)
[ליצירה]
אני חושבת שהסדר הנכון, הוא מה שאנו קובעים, על פי הרצון הפנימי שלנו. זה לא כך פשוט, כמו שאת מציינת, כי רצונות חיצוניים כופים אותנו לא מעט, וממעטים את מעגל השמחה שלנו. מסדר העדיפויות שציינת זה די מודגש, ואת חשה כפי שכתבת ש"אין זה הסדר הנכון שלהם".
מעגל העצמי ראוי לו להיות הראשון, (לדעתי כמובן), כי כאשר העצמי שלי מבורר, ממלא את ישותי בתובנת ההשתדלות והבטחון, אזי שהוא מקרין מעוצמתו ליתר המעגלים.
לע"ד, מטרתנו בעולם היא לא לזרום בקוים מתפתלים, (גם אם הם מפותלים), כי אם בזרימה ^פנימית^ ישרה,
המביאה לידי שמחה.
ולישרי לב - שמחה.
ואת כל כך לא 'דרדסית'. אני חשה הערכה כלפייך על הבאת הדברים.
[ליצירה]
כיף להגיב שזה לא
הצד שלו
או
הצד שלה
כי אם פשוט
הצד שלך.
אני אוהבת שאתה מרגיש רחוקרוב,
מסיים תפילות, שאתה כועס, אוהב, שוכח, זוכר,
שאתה לא מבין, שאתה קרוע.
עם כל זאת אתה מייחל
אתה יודע,
הרי זה נמצא מול עיניך...
כל כך הרבה אור
כל כך הרבה תכלת
כּנרת
[ליצירה]
הכניסיני תחת כנפך
כמה חום, אהבה ותמיכה זקוק היצור האנושי.
כמה רחב לנו כשיש, וכמה כואב כשחסר.
וזה אך טבעי שתמיד נרצה.
אני תוהה, האם שעת האפילה, החוסר בצומי, באהבה האנושית הכ"כ בסיסית הזו, האם הזמן הזה מביא להתמודדות או להתמוטטות?
האם מה שספגנו עד לרגע החוסר מעניק לנו את החוסן?
האם אנו יודעים להשתמש במה שיש לנו?
(לא תמיד חייבים תשובות...)
לך יש שני יתרונות: (זה מה שגלוי כרגע:)
א. שאתה סבא, והסבאים שאני מכירה כאן חכמים להפליא.
ב. שאין לך אלצהיימר :)
ימים טובים ואהובים
כּנרת
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
לעולם לא לחדול
היי פרפור חמודית, מעניין שבחרת בשורה האחרונה של "ענבלים" (אלתרמן) לתאר את עצמת שירו של יוסף.
בעיני השורה הקודמת לה, מבטאת היטב את הליכתו של יוסף, אל עצמו, בדרכו שלו.
יש כאן מרחבים כמו בשיר שהזכרת, ולכל אורך השיר של יוסף, הוא לא חדל להביט בשבילי החיים, בשדות, באבנים (שהן כנראה מייצגות משימות בחיים),
הוא לא חדל לנשום לבטים ותפילות, והוא חי.
כל כך חי.
לא תמיד פשוט לחיות למען... לפעמים יותר קל למות למען, וזו הגדוּלה בשיר הפשוט הזה לכאורה, שהוא מתאמץ לחיות, להתחדש, להתרענן (כמו ערשׂנו רעננה:) לא לקבל את שבילי החיים כמובנים מאליהם, גם אם זה אומר אֵלֶךְ בְּמָקְלִי, כלומר, מַשהו להשען עליו, גם אם יש צורך בתמיכה במהלך המסלול, הוא לא מתכחש לכך, ועם זאת -
אֵלֵךְ בְּדָרְכִּי.
שיר שהוא שיעור.
והנה המקור שהביאה 'פרפור':
עִנְבָּלִים בַּמִּרְעֶה וּשְׁרִיקוֹת
וְשָׂדֶה בַּזָּהָב עַד עֶרֶב.
דּוּמִיַּת בְּאֵרוֹת יְרֻקּוֹת,
מֶרְחָבִים שֶׁלִי וָדֶרֶךְ.
הָעֵצִים שֶׁעָלוּ מִן הַטַּל,
נוֹצְצִים כִּזְכוּכִית וּמַתֶּכֶת.
לְהַבִּיט לֹא אֶחְדַּל וְלִנְשֹׁם לֹא אֶחְדַּל
וְאָמוּת וְאוֹסִיף לָלֶכֶת.
('ענבלים' או בַּדֶּרֶךְ הַגְּדוֹלָה / נתן אלתרמן)
אני מרגישה ש ~
השיחים העולים מן הכּנרת
סוגדים לסודות המים...
מרחבי ערב
כּנרת~~
[ליצירה]
כתוב בחן, חמודי. כן, הזכיר לי בהחלט כמה דברים משעשעים מהתיכון, בעיקר את הסוגריים, שהרי אני לא למדתי בבצפר דתי כידוע, ואת צרחות הבנות תמיד איזנו הבנים בקולם המתבגר, והתנועה שהייתי בה היא השומר הצעיר, אבל בחיית, לישון בתפילה, זה נראה לי כמו להרדם בזמן שאריה גולן בא להקריא לנו משיריו בשעת אפפפפפפפפפפפס...
מן הסתם כי אינני מבינה לא בתפילה ולא בשירה.
בוקר צח ונהדר,
תעברו את ההסעות בשלווה ובהומור
[ליצירה]
קסם על ים
קסם של קצירת האומר : )
אגלה לך בשקט, כמעט בסוד, שאני משתוקקת להבין את המיית המלים המפכות, ובנתיים רק גלים רדודים מפכים בי והומים.
כי אהבתיך
כּנרת~~