בס"ד
כשיאמר "באהבה" יכוון לקבל עליו ארבע מיתות בית דין.
לקוח מכוונות בסידור
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חביב גם במובן הרעיוני, גם ביחסי, ובעיקר בספלאשי של הרעיון היחסי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מגן יקירי.. מה שנפש כתב הינו הצד היחיד להתיר (לפי ההלכה, יש דעות שסוברות שהוא לא מוקצה, רוב הפוסקים לא סוברים כך). אגב, בקשר לבית כנסת - לענ"ד רובה לא נחשב כנשק - רובה לא יכול להרוג (כל עוד לא הכנסת מחסנית ודרכת) לכן יש מקום רציני להסתפק האם שייך בו הדין של 'אסור להכניס סכין וכו' לבית הכנסת'... [ליצירה]
- [ליצירה] לבריאות.. אבל... השיר הזה נוצר כחלק מסדנה פרטית שהשתתפתי בה :-) היתה דרישה מרכזית אחת בשיר, נראה מי יגלה (רמז : גלו מה המשותף לכל שתי\ארבע שורות) [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט.. "ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים" הוא בהחלט משפט משובח. משפט כזה שביכולתו להחיות ישני עפר (לנון זצ"ל..) ויותר ברצינות.. - אולי כדאי ליצור קישור בין שלושת הקטעים... [ליצירה]
- [ליצירה] שנון ומוצלח... (חוץ מהניטפוק הנכון על חוקי הנבדל והצורך במסירה...) ולמי ששאל, לעניות דעתי כוונת המשורר היתה על קורות עם ישראל ממלחמת ששת הימים (דקה 67) ועד ימינו אנו - ה"חלוץ הימני" דהר קדימה ופתאום גילה שהוא נמצא לבדו והשופט מרים את הדגל לנבדל - מה שלא היה קורה אם שאר השחקנים (עם ישראל?) היו פורצים איתו קדימה. אגב - אישית, במקרה כזה (ואם נאמר שמדובר באו"ם כשופט) צריך לדעתי לזרוק חצץ על כבוד השופט (לא בלוקים. הם נגמרו במשחק מול שוודיה) ולפתוח בקריאות "השופט....". [ליצירה]
- [ליצירה] משובח. אמירה נוקבבת ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט לחייך כל הדרך אל הסוף רעיון מצויין. בהתחלה תהיתי האם להכנס לזה.. בד"כ אני לא מתלהב מתחלופת מכתבים. שמח שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מפחיד. "מעליכם הפילה"?? כילד אני זוכר באימה את הסצנה בה אמא של דמבו מתנשאת מעל כולם ונלחמת על העולל שלא ידע עדיין כיצד לדרוך, וכעת, לאחר שנים של הדחקה, זה עולה מחדש... 'מעליכם הפילה'. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, טוב מאד אבל אפשר לשפר, הרבה מאד. דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...). דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני. "ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. " כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים) סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת. שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מתוק ואהבתי את מיץ הפטל [ליצירה]
תגובות