בס"ד
יום רביעי ה' תשרי התשס"ג
תאווה
כקול כּלָּה בחזותה עולל
כקול מכלֵה אשר יקולל
ככל אשר יחזה בקלל
ובהרעימו קול אשר לא יוקל
יעכל
יאוכל
ויחדל.
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר משובח בעעע :-) אני מבין עכשיו למה חשבת שזה לא משהו... התכוונתי "גרוש" במונח של "כן.. השיר הזה? <נשיפה קלה על האצבעות> לא משהו בכלל, בשניות עשיתי אותו... מה, הוא יפה? באמת?!" ובסוף כתבתי "או שלא" = הסוגריים אמורות להביע מחשבות של "אולי" ו"כנראה לא, ועדיין" - הם לא מובאות כמנה העיקרית... בשירים כאלה בתכל'ס מה שהולך יותר ומעניין יותר זה המחשבות שמאחורה - שבסוגריים, כי בסופו של דבר בהרבה פעמים הם האמת (או במקרה הזה, מה שמקווים שבאמת יקרה) שמסתתרת מאחורי המסיכה. אמרתי שאקרא בביקורתיות יתר - רק אז שמתי לב לחרוזים ולכך שהחריזה לא מושלמת. לדעתי זה מעולה. החריזה במקרה הזה אינה העיקר - היא רק רפרפת שעושה את העסק יותר בליע (יש מילה כזו? "בליע"?) בקיצור (למי שאולי יבין משהו הפוך ממה שכתבתי:-P) - טוב מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, ככה... צחית וגלגול - אשמח לדעת מה הנקודות שחשבתם שלא טובות\עמוקות\נוגעות\כל-מילה-עם-משמעות-זהה כדי שאוכל לתקנן\לשפצן\שוב-כל-מילה-עם-משמעות-זהה. וליאורה, ובכן, אני חושב שכל אחד מאיתנו שמם שופטים ברגע בו העלה את היצירה לאתר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] נגה... לא היתה כאן שום מטרה של התכתבות... בעיקרון השיר הזה בכלל התחיל כשמישהי הציעה לי לכתוב שיר על כדור צונח.. - שיר שאוטומטית העלה לי כדור פורח (מסיבות די ברורות, נכון?) וממילא לא זעק לשיר שמח של היי הו היי הו :-) זה הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט לחייך כל הדרך אל הסוף רעיון מצויין. בהתחלה תהיתי האם להכנס לזה.. בד"כ אני לא מתלהב מתחלופת מכתבים. שמח שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לצחית אפשר גם "קודם, קול :" (משהו כמו "ועכשיו, פרסומות:" ) [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר וקצתחרת אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם? אה, ותמונה יפה. יפה מאד. הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, כמו שצריך להיות כשיוצא עם בול וגלויה תגידו.. אני היחיד ששם לב לכותבת? [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק אותי :-) אתה יודע למה? כי אני כבר עשיתי את זה! :-) כתבתי כאן פעם סיפור על נקודה בשם "דוט" (צ'אל את מישי, היא קראה לעצמה ככה הרבה זמן בגלל זה...) ואת הסיפור כתבתי עם נקודה אחר כל מילה (או אות, לא זוכר בדיוק...) אז איך אמרו בספרים, בשירים ובמפות הכוכבים? אונה לך ואונה לך! (או בציטוט מדוייק "שתי אונות לירדן, זו שלך וזו גם כן") [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, טוב מאד אבל אפשר לשפר, הרבה מאד. דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...). דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני. "ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. " כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים) סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת. שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הגבתי לזה??? אחד הדברים שאהבתי כאן (חוץ מהקאץ' וכו) זה את האותנטיות של הדמויות. היה אפשר ממש לשמוע אותם מדברים, וכידוע "שפתיו ממללות" זה לא דבר קטן כשאומרים דברים. [ליצירה]
