היות עם מישהי עקומה/לחכות לאינסוף/ללמוד אי אויקלידיות
אלא רק לדעת שרק ישרים מקבילים לא נפגשים, אבל עקומות מקבילות כן. וכיוון שאף איש לא ישר לגמרי- אתה יכול להיות אופטימי...וזו היתה הוכחה מתמטית לכך..
ב"ה
אתה לא צריך להיות במקביל אליה, אתה צריך להיות ממש ממש ממש איתה! על אותו קו! חוצמיזה, ששבילי החיים פתלתלים למדי. אגב, אם אתה מאוד רוצה לפגוש אותה במהרה, אני ממליצה על המלצתו של חתלתול בפורומים בשרשור הקרוי "משפט הדוס השלישי".
רציתי לספר לך שעשיתי מבחן במתימטיקה ואז נכנסתי בשיחה עם המורה הבוחנת ומה הסתבר לי? אתה לא תאמין!
כן! כן!!! זה נכון!
לא מאמין?
תקרא שוב.
עדיין לא מאמין?
ריד מיי ליפסטיק: ישרים מקבילים נפגשים באינסוף.
דוגרי, נראה לך שלא שווה לחכות?
אני אופטימי.
איש.
[ליצירה]
אתה לא חייב ל
היות עם מישהי עקומה/לחכות לאינסוף/ללמוד אי אויקלידיות
אלא רק לדעת שרק ישרים מקבילים לא נפגשים, אבל עקומות מקבילות כן. וכיוון שאף איש לא ישר לגמרי- אתה יכול להיות אופטימי...וזו היתה הוכחה מתמטית לכך..
[ליצירה]
אז במילים אחרות..
אתה מציע שכשמישהו מאיים עליך עם סכין פשוט תראה לו את הגב..
אסטרטגיה נבונה - מסתבר שכיוון שיש לו שטח פגיעה יותר גדול ופחות מוגן הוא כל כך יתבלבל מרוב אפשרויות תקיפה עד שלא יתקוף בכלל ואולי אפילו ירביץ לעצמו..
ירושלמי, עשית זאת שוב.
[ליצירה]
מסכים, בהחלט חמוד.
ו'פיסוק' לא אומר שצריך לשים רק פסיקים.. :-)
שים נקודות - כמו ב"נתבקשתי לכתוב חיבור." למשל - ותוריד מדי פעם לשורה חדשה.
בנוסף - אתה יכול לוותר על כמה סוגריימים, כדאי לעשות כך. (לא למחוק את מה שבתוכן, פשוט לסגנן את זה בצורה טיפה שונה ולהוריד את הסוגריים עצמם)
[ליצירה]
סיפור כתוב טוב..
אבל הפואנטה נהרסה מאז שהומצא לו סרט בשם "מאטריקס"..
באותו סרט לא ידוע, הגיבור בורח, מגיע לדלת, פותח אותה, פוגש את הרע, נורה על ידי הרע, ומת על ידי הרע.. (אותה נקודה בה הגענו בסיפור שלך..)
אח"כ מישהי מנשקת אותו וכך הוא חוזר לתחיה... (אם תקלעו למבחן בסגנון "מצא שני דברים זהים במטריקס והנסיכה הקסומה" הנה טיפ..) אבל על הקטע הזה כבר לא כתבת...
[ליצירה]
לא רוצה כותרת.
אין לי כח לכותרת בסגנון "מדהים" או "וואו".. לא שוות כלום הכותרות האלה.
זה אחד הקטעים הטובים ביותר שקראתי, מעודי!
כל כך הרבה חכמה טמונה בכל שורה ושורה, המטאפורות, השנינויות, הרעיון, הסגנון, העצב.
לא בטוח שהבנתי את הקשר לערבות (יש לי רעיון, ממש לא בטוח שהוא נכון), אשמח אם תסבירי (תסביר\י?) לי אותו.
[ליצירה]
'אם *את* נזכרת'??
"טובי"! זה כמו "טוביה"! - אני בן!
באמת... נראה לך שטובי אור נטובי יכולה להיות מותאמת-חצאיתית\מאותגרת-חנייתית\מאופרת-לא-גיא-פינסית??
נו באמת...
:-)
ולענינינו - לא, התכוונתי שזה מזכיר שיר מפורסם אחר שעומד לי משום מה בלתי נראה על קצה הלשון ולא מוכן לצאת...
בכל אופן זה אחלה של ביצוע ובהחלט חיבבתי ת'שירש'ך (מילה מקושטת שכזו.. "ת'שירש'ך" :-))
[ליצירה]
מצחיק אותי :-)
אתה יודע למה? כי אני כבר עשיתי את זה! :-)
כתבתי כאן פעם סיפור על נקודה בשם "דוט" (צ'אל את מישי, היא קראה לעצמה ככה הרבה זמן בגלל זה...) ואת הסיפור כתבתי עם נקודה אחר כל מילה (או אות, לא זוכר בדיוק...)
אז איך אמרו בספרים, בשירים ובמפות הכוכבים?
אונה לך ואונה לך! (או בציטוט מדוייק "שתי אונות לירדן, זו שלך וזו גם כן")
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
תגובות