מהגיגיו של חייל מותש :
לעתים נראה כי השמים הם הגבול
ולפעמים.. לפעמים אין כח לעלות על המיטה העליונה...
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוליייייייייק מה זה הדימויים האלה ביום הזיכרון??? אנרגיות חיוביות והרבה מרץ ומצב רוח נשלחים מהדרום... [ליצירה]
- [ליצירה] =) שמעתי את זה בטלפון... זה נראה טוב כשזה כתוב. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבעיה? ב"ה מעיפים את החבר שבמיטה התחתונה, שהוא יעלה. אסור לגוון מיטות לפעמים? (טוב, אממ..) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכן... אצלנו בנח"ל כל המיטות על הרצפה. מצד שני נירה לי יותר כיף לישון בחדרים. תיהנה בצבא הכיבוש! נעל, חי"רניק גאה [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא משנה מה זה הזכיר לי /-:. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח למאד מאד! אוצה עוד! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים, בהחלט חמוד. ו'פיסוק' לא אומר שצריך לשים רק פסיקים.. :-) שים נקודות - כמו ב"נתבקשתי לכתוב חיבור." למשל - ותוריד מדי פעם לשורה חדשה. בנוסף - אתה יכול לוותר על כמה סוגריימים, כדאי לעשות כך. (לא למחוק את מה שבתוכן, פשוט לסגנן את זה בצורה טיפה שונה ולהוריד את הסוגריים עצמם) [ליצירה]
- [ליצירה] נהה... 'צטער, אבל לא. זה ארוך, ארוך מדי והפואנטה פשוטה מדי. לא, פשוט לא. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר משובח ואני מבין למה בגרוש. הלוואי וגרושים היו נופלים עלינו יותר (לגבי ה"עצוב" אפשר להתווכח) מאד אהבתי את השימוש בסוגריים לסימול שוליות (או שלא).. [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי. לתיאור, למטאפורות ולסצנה. (אגב, זו חוויה מעניינת לקרוא את השיר הזה כשברקע מתנגן משהו של לינקין פארק - גם הם סוג של ים רגוע למרות הסערות..) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב פלוס :-) כמובן, גם אני חושב שצריך לשנות 'ארוך' ל"נשק ארוך" וכו'.. (זה גם יסביר וגם יוריד את הגרשיים המציקים האלה מכל המקומות...) אגב, מי מתנדב לעשות קטע צבאי על חנוכה? :-) (זה מה שחשבתי בהתחלה שאני עומד לקרוא, משום מה..) הצעה לרעיון אפשרי : ראינו את ה'כבד' מתקרב אלינו, שלושת חיילי האוייב שעל גבי ה'כבד' נראו מאושרים מעוצמת הנשק שלהם ועמדו לתת פקודה דמוי 'דרוס את החי"ר שעל היעד', אלא שאז פרץ סרן אלעזר חשמונא והסתער לבדו על הכבד.... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב בהחלט וכפי שאני מכיר את לונסלוט, הוא שכנע את ארתור לקחת את גוויניבר (אגב, שם המחשב שלי, אבל מסדרת ספרים אחרת לגמרי, לומשנה..) כך שהיא דאגה שארתור יקנה ב-ד-י-ו-ק את השולחן שהיא רצתה.. מעתה אמור : "המלך ארתור ואבירי השולחן האובלי" (מסתדר מצויין עם הגבירה מאבלון..) [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך ים יכול להיות חידלון? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי את ההתאמצות לא להתייחס ברצינות (ואולי זו לא ההגדרה המדוייקת, אבל אני לא מתכנן להתאמץ לתת הגדרה שכזו, לא ממש נחוצה כאן [בדיוק כזה דבר.. :-))]) [ליצירה]
- [ליצירה] בקשה מטומטמת.. ועדיין - אפשר סוף אחר? בלי קשר לבעיות גזע\דת\מין... - פשוט.. לוממש הבנתיותו ולוממש אהבתיותו... עד הסוף? מעולה, פשוט עונג אמיתי.. מהקטע של "ונעשה אהבה" (קטע מעצבן שצועק 'אני מודרני, אני מתחיל משפט ב "ו"')? לואהבתי [ליצירה]
תגובות