[ליצירה]
ואני הרבה יותר אוהבת את היצירות הנוטות לסוראליות, כמו זו. שילוב יפה של צבעים ברקע שחור, ומוטיב הציור אומנם מוכר, אבל (לפחות לי) לא נמאס אף פעם...
[ליצירה]
היי טל..
אני מגיבה אחרי שקראתי כמה וכמה פעמים.
מדהים איך את מצליחה להטריף את כל החושים, לגעת בכל הנקודות הכי כואבות, הכי חבויות.
את חושפת הכל.
תודה.
[ליצירה]
.
חמוד. אהבתי בעיקר משפטים כמו "התרגלתי לצניפות התכופות" או "הייתי מסיט את המבט מהראש הנופר".
אבל לא הצלחתי לדמיין אותו בחוּם. פוני מטפס צריך להיות 'כסוּף כאור הירח' או 'שקוף כמחשבה'. אפילו ורוד עם נצנצים מִדַּמיין לי טוב יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
...
וואי... ממש אהבתי.
הצלחת להביא להזדהות וצביטה בלב מעצב ויאוש.
[ליצירה]
.
אה, ועוד משו- גם אם בכל זאת מחליטים לקחת יוזמה ולהתקשר לאנשים- זה לא עוזר כי הם לא מצליחים למלא את החלל שפעור אצלי כרגע ולאחר כמה משפטים לאים נפרדים וסוגרים את הטלפון עם ריקנות עוד יותר גדולה בבטן.
ואז שואלים מה כן אני צריכה כרגע.
ויודעים את התשובה.
ונכנסים לתוך השמיכה ובוכים.
סתם, לא תמיד זה נגמר כזה טראגי. לפעמים מציירים או קוראים או יוצאים לטיול לילי-לקראת-בוקר.
[ליצירה]
.
א) בקשר לתגובה של מורגן לה פיי- זה באמת נראה לך נורמלי שבמשך שנים תרגישי תסכול מזה? זה לא הגיוני ש-ה' מלכתחילה יצור סיטואציה שגורמת תסכול ומרירות. הדרך היחידה להבין את זה -זה שמשהו בהתיחסות שלנו- שגוי.
ב) לא התכוונתי שישתמע מדבריי שנשים צריכות לחנוק את הכמהון הזה לקב"ה. ברור שלא!!! אלא שצריך למצוא מקום שבו אפשרי לפתח את הכמהון הזה ושהוא לא יהווה כתופעה הרסנית ומתסכלת.
מהרבנית נעמי לא הבנתי שעדיף שבנות יוותרו לגמרי על הצורך הזה והתשוקה אלא שידעו מהן סדרי העדיפויות. אם אני אוכל כל היום ללמוד תורה בתנאי שילדיי יבלו במעון- זה הרסני. אבל אם בתכנון נכון ובעזרה של הבעל יכול להיווצר מצב של חינוך נכון בצירוף תפילות ולימוד- כמובן שזה רצוי.