כמה יפה השילוב בין שתי דרכיך להביע את עצמך! הצילום יפהפה ממש (מניחה שהאיכות ירודה בשל מגבלות טכניות מוכרות) .האור מכוון בדייקנות כך שדמות הגבר אינה בחשיפת יתר והאישה מודגשת בדיוק במידה. אם זו לא עריכת מחשב, כולי התפעלות!
[ליצירה]
יפה מאוד.
הביצוע.
בכוונה בחרת צבעים כחולים בלבד לשמיים?
עם שמש כזאת חסר קצת צהובים וכתומים לציור, המקור נראה קצת מוזר בתוך כל הים הכחול הזה. השמיים נראים קצת לא מציאותיים.
ואולי זה מה שרצית.
שמחתי לראות עוד ציור יפה שלך...
[ליצירה]
כ"כ עצוב.
עלתה דמעה בזווית עיני.
הפנייה ההדרגתית של השיר מהמצב הכואב אל ה"חוסר שביעות רצון" שנובע מהתשומת לב המיותרת שהיא תקבל, לדעתה- זו הפואנטה של השיר.
לדעתי החזרה בכל פעם על המשפט "זהו הרגע שממנו והלאה" מכבידה על הקריאה ושוברת את הזרימה של השיר.
כדאי להוריד אותו ברוב המשפטים ולהשתמש בפיסוק נכון כדי לצמצם את המשפט. משהו כמו:
"זהו הרגע שממנו והלאה המשפחה לא תחזור להיות מה שהייתה,
שממנו והלאה לא כל הלילות ישמשו לשינה.
זהו הרגע שבו יסומן מינוס במשפחה."
[את המשפט האחרון אני לא כ"כ אוהב ולא כ"כ רואה איך הוא עוזר לתאר את העצב..., לדעתי, הוא מגלה מהר מידי על המוות שעליו מדובר]
אפשר להשתמש כמה פעמים במשפט הפתיחה, זה יפה וזה נקרא "אנאפורה", אבל לא ברצף כזה ובכמות כזאת.
נסי לשכתב ואני בטוח שהשיר ישתפר מאוד.
בהצלחה!
אבל זו רק עניות דעתי, עשי מה שנראה לך.
[ליצירה]
אקומה
צריך (ואפשר) למלא את עצמנו בעצמינו.
אני אסביר את עצמי...
כמו שהגוף משלים את העור הנקרע בפצעים, כך הנשמה משלימה את החור הנפער...
הסוף ממש מסחרר.
כמעט נפלתי.
[ליצירה]
פשוט מדוייק.
ממש ככה.
תחושות שעלו במדויק אצלי, כאשר קראתי את הספרים.
{אגב, יש שני ספרים, קראת את שניהם?}
הבאת תובנות יפות של אופטימיות:
"שומעת שיר עצוב מתחבא מאחורי מנגינה שמחה
היא שומעת עצב שהפסיד לשמחה"
ואולם, יש מקום לשכתב את השיר ולעשותו פיוטי יותר ופחות "תיאור מדוייק", להוסיף מילים יפות וגבוהות יותר ועימוד נכון...
זו עניות דעתי.
מוזמנת אל הדף שלי.
חובב.
תגובות