רווקוּת
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואני הרבה יותר אוהבת את היצירות הנוטות לסוראליות, כמו זו. שילוב יפה של צבעים ברקע שחור, ומוטיב הציור אומנם מוכר, אבל (לפחות לי) לא נמאס אף פעם... [ליצירה]
- [ליצירה] אממ הציור הזה הזכיר לי את תפילה מתפילת יום הכיפורים: במרומי ערץ כסא שבתך,ובשכוני ארץ עוז ממשלתך. אלה יעריצון גאון תפארתך ואלה יקדישון לשם ממלכתך...(אני מקווה שזה ציטוט נכון) למה? השחור הזה שעוטף את הציור,שנימצא ברקע,כאילו רוצה לרמז על עולם נעלם,על מסתרים חשוכים,על הכאוס הבראשיתי שעוטף את העולם. מתוך החושך הזה צומחות להם ציציות של אור,לא אור פשוט,חד גוני,אור שמתפרט לצבעים,שוב חלק מעולם הפירוד שבא ברקע ובתוך כל זה,ניצבת לה יד שמכוונת,יד שעוטפת ומגינה מפני הפירוד,מפני הראיה של הרווק את העולם. כשרווקים הכל ניראה מפורד,חשוך,אפילו האור מאבד מאחדותו וצובע אותנו בפירודו. היד נישארת אותה יד חרף הגוונים המשתנים,לעומת הגוף האנושי שמשתנה ,שנצבע בצבעים של רגש ושכל. מעניין שבחרת להשתמש בנקביות,בנקביות שזקוקה ליד המגינה,לזיכריות המשפיעה ואולי לניקביות של לילית,שמתריסה,שרוצה לבוא לביטוי בתוך עולם של פירוד. בקיצור יפיפיה:) ואני בכלל נכנסתי לחפש חברה טובה משכבר הימים שמשום מה נעלמה לה מחיי העולמות:) [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] וואהי!!! איזה יופי. לא יודעת למה בחת דווקא את הכותרת הזאת, אבל הציור יפה ועמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מה שאמרה "עולמות שבורים". איך את יודעת כאלו דברים? :)) ביטוי נפלא, רעות. איזו הגנה מעניקה היד הזו. ואולי זו הגנת יתר במצב של רווקוּת...? יום ססגוני רעותי, כּנרת [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. פתאום זה כל כך רלוונטי, ופי מאה יותר כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] . הריקנות הזו בכלל לא קשורה ב- אם זה מצליח או לא. אפשר להצליח ובכל זאת להרגיש כלואה בתוך זה (ואל תשאלו למה המשכתי עם זה בכל זאת- תלאות הפרפקציוניסטיוּת...). ו- גאיוס. ברוך ה' כבר מזמן סיימתי עם המקצוע הזה ומאוד מקווה שלעולם לא אצטרך לשוב אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] . אל תדאגי, בעזרת ה' הסוף יהיה טוב, ז"א זה לא שמיכאל פתאום יקבל הארה בחסד עליון ויהפך להרָמורניק צדיק ומצודק ויתחתן עם יעל וביחד הם יקימו בית מדוגם בצדיקותו ויגדלו ילדים חסודים שכל בקשת ליבם היא להיות חיילים בצבאות ה', אבל בכל מקרה זה יהיה סוף טוב. בקשר לגשרים- אני עדיין מבכה את מות דוידי ומתאבלת עליו מדי יום ביומו אז אין סיכוי שאני, במו ידיי, אעשה דבר דומה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז אני לא אספר מה אתה בשבילי כי כבר אמרו לי לא לעשות כאלה דברים אבל כייף לראות אתכם פה! אגב, אני בעד גם לראות ת'נמלה הזו ואת העכביש... [ליצירה]
- [ליצירה] . אני אוהבת את השיר הזה. אפילו לא יודעת בדיוק למה, אבל אוהבת. ביחוד אהבתי שגם כשדברת על העולם הצנוע יותר- פרשת אותו בתוך סוגריים. [ליצירה]
- [ליצירה] * וואו... גם משוררת וגם ציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] . אך, אורי, לפניי עכשיו קוּשיות רבות מִסְפור קשה קשה הוא המצב במי מהבנים לבחור במי אבחר- במדותל"ש? בבייניש או בחרדי למי אתן כעת צל"ש ויהיה פה חתני? נתחיל באופן אקראי בחרדי-לאן שייך? חסיד, חרד"ל או ליטאי (הוא כנראה אינו מכ"ך) ואם אומר שרצוני לגור בראש גבעה זרה האם ינהג כציוני או שיאמר: זו עבירה! והדתי לשעבר האם את הכיפה ישיב? אם יתעקש על הדבר יכול להיווצר כאן ריב ובשבת- כיצד ינהג האם קידוש או דיסקוטק האם יסע בימי החג יאכל גבינה בתוך הסטייק? ובכן, נחשוב, בלית ברירה האם הבייניש לי מתאים אך איך אבחר את הבחירה כשחסרים הרבה פרטים? כיפתו- באיזה גודל רחבה או קצת שדופה והסגנון, באיזה מודל? צמר או סריגה צפופה בבית הכנסת- מה אוהב שירים, שתיקות או מנגינות האם הוא נע מכל הלב או מתבודד לו בשדות? והציצית- בפנים? בחוץ? וההכשר- איזה חותָם? האם מהדרין לו נחוץ, תפילין רק של רבינו תם? ופרט חשוב חסר עכשיו באיזה ישיבה לומד האם שייך הוא אל ה"קו" או שבמוסכמות מוֹרֵד? ובכן, הרבה עובדות אינן אני כבר עייפה ו-אוף! כל-כך קשה לבחור חתן בערך כמו קריעת ים סוף! [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זהו? הלכה תקופת השירות? [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא בסדר לצחוק ככה ביום הזכרון אבל איך אפשר להשאר רפויי-פה עם כזה שרשור חמוד?! גדולים אתם. אבל ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] . וואו! ביטויים מדהימים. מרגש בלב... [ליצירה]
תגובות