וואוו!
למרות שהצוואר ארוך מדי והאוזן גדולה מדי...
הפנים.. הם מדהימות..
והיא כל כך נושמת את האויר.
והפנים העדינות.. והאור בלחיים...
הפרופורציות טובות.
והציור הזה הפעים אותי.
איך שאני אוהבת להתפעם מהציורים שלך!!
(הקטע של הצוואר והאוזן הפריע לי. אבל הפנים כמעט מחפות על זה.)
נהדר
נהדר.
כל הכבוד
המשיכי ליצור
בתש
הפנים שלה, האור והצל פשוט מעולים. יופי של שליטה במכחולים... (קצת מקנא:) המבנה של השיער שלה טוב, אבל נראה כאילו הוא משוח בבוץ. בטח בגלל הצבעים,.
מפעים לגמרי. מאד נושם, חי.
אהבתי : - :
ראיתי את התמונה כבר הרבה פעמים, ובאמת רק עכשיו שמתי לב (בגלל דברי בתש) שהאוזן קצת גדולה. אבל למה להתפס לדוקיות :)
דווקא את הצוואר הארוך אהבתי. זה נראה לי בכוונה ככה.
בכולופן - ציור מדהים!!
מקסים.
יש לי משהו עם סוסת אור.
הצוואר באמת נותן תחושה מסויימת, של יציאה אל האור.
האוזן, בכל זאת, הפריעה גם לי קצת. לא יודע אם היא גדולה מדי, אבל צריך לשים אותה קצת יותר למעלה, לדעתי.
פרצוף מדהים. יפה כ"כ.
ממש ממש נהניתי.
תודה!
בתווך-
בין אור לחושך, בין עצמי לחוץ ממני, בין זמני לנצחי.
וגם ציפייה יש פה, לטוב או לרע.
(ובאמת הצוואר ארוך טיפ טיפה, אבל זה מגדיל את הציפייה, כמו אדם שמתאמץ לראות אם הגיע האוטובוס.)
[ליצירה]
וואוו!
למרות שהצוואר ארוך מדי והאוזן גדולה מדי...
הפנים.. הם מדהימות..
והיא כל כך נושמת את האויר.
והפנים העדינות.. והאור בלחיים...
הפרופורציות טובות.
והציור הזה הפעים אותי.
איך שאני אוהבת להתפעם מהציורים שלך!!
(הקטע של הצוואר והאוזן הפריע לי. אבל הפנים כמעט מחפות על זה.)
נהדר
נהדר.
כל הכבוד
המשיכי ליצור
בתש
[ליצירה]
במקלט?
הפנים שלה, האור והצל פשוט מעולים. יופי של שליטה במכחולים... (קצת מקנא:) המבנה של השיער שלה טוב, אבל נראה כאילו הוא משוח בבוץ. בטח בגלל הצבעים,.
מפעים לגמרי. מאד נושם, חי.
אהבתי : - :
[ליצירה]
ראיתי את התמונה כבר הרבה פעמים, ובאמת רק עכשיו שמתי לב (בגלל דברי בתש) שהאוזן קצת גדולה. אבל למה להתפס לדוקיות :)
דווקא את הצוואר הארוך אהבתי. זה נראה לי בכוונה ככה.
בכולופן - ציור מדהים!!
[ליצירה]
מקסים.
יש לי משהו עם סוסת אור.
הצוואר באמת נותן תחושה מסויימת, של יציאה אל האור.
האוזן, בכל זאת, הפריעה גם לי קצת. לא יודע אם היא גדולה מדי, אבל צריך לשים אותה קצת יותר למעלה, לדעתי.
פרצוף מדהים. יפה כ"כ.
ממש ממש נהניתי.
תודה!
[ליצירה]
נושא אלומותיו-
אין לי כח להגיב על כל מה שכתבת לכן רק אומר מספר דברים-
התפיסה שלנו לגבי ספורת היא שונה בכמה מובנים. מבחינתי הסיפור, מעבר לגבולות הכתיבה, הוא אומנות, כמו לדוג' ציור. אני לא מנסה לכתוב דברים אמיתיים ודיאלוגים אמיתיים, לפחות לא במובן החיצוני של המילה. כשאני מציירת ציור אתה יכול לומר שזה לא הגיוני שהפרצוף שלה סגול, כי אין אנשים סגולים וזה גם לא הגיוני שהצוואר שלה כתום ובטח לא הגיוני שהיא מעופפת לה באוויר. זה באמת לא הגיוני אם מסתכלים על הרובד החיצוני אבל במובן הפנימי זה בדיוק מה שרציתי להביע כי המשמעות של הסגול בעיניי קשור ישירות למשמעות של הפרצוף בעיניי שקשור למשמעות של הכתום ושל הריחוף וכו'.
אתה יכול לומר שזה לא באמת קיים אבל זה כן, במובן הפנימי של הכוונה.
אצלי הסיפור הוא כמו ציור. זה לא משנה מבחינתי אם הוא יכול לחזור ככה בתשובה ואם האם יכולה להפתח כך. מהבחינה הפנימית זה מוכרח מן המציאות שכך זה יקרה.
לגבי המקורות- מבחינתי הסיפור הוא לא התצורה המוגמרת. אני לא רואה את האידאל בלכתוב סתם סיפור נחמד. לפי דעתי הסיפור צריך לגעת בנקודות מסוימות שכולנו חווים אותם במובן כזה או אחר ועל גבי התשתית של הסיפור- להוסיף את ההתרחשות האמיתית שאחריו (כמו פסלי זכוכית חשופים). זו הסיבה שהבאתי את המקורות כי הסיפור אמנם נגמר אבל זה לא משנה. ההתרחשות האמיתית תקרה כשבאמת ניגע בדברים שעליהם הוא מדבר.
אתה מצחיק, ברור שאני מביאה כאן את טל רעות. אי-אפשר לכתוב על משהו שלא חווית אותו או התמודדת איתו במובן מסוים. ואני מאמינה שאיכשהו כולנו מתמודדים עם הדברים האלה (בנתיבים שונים כמובן). אם יש לך בעיה עם הטל רעות הזו או עם התורה שהיא כותבת עליה- אתה מוזמן לא לקבל אליך את הדברים.
הרבה מן הדברים שכתבת נובעים מהעובדה שלא פתחת את המקורות ולא למדת אותם. למשל- דיברת על הדרך בה חזר בתשובה. אולי במציאות זה לא יקרה אבל מצד הנפש שלו והאשיות שלו והדברים איתם הוא מתמודד- זה הדבר שהכי מתאים לו שבעולם.
תפתח, תלמד ואח"כ תדבר.
תגובות