כּשאיני קַשוּבָה
גֶוי שָפוּף
עוסק בּבְדידי מעשים
מֶחַשֶב
חטאים.
אם רק ארים מבטי
לתוכי
אטווה כיסופיי בזרקור
שמיים פתוחים
אז אקרב,
אשוב
אליך.
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . קטע ממש מיוחד. אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] הייי תשובה... אני אוהב את הרעיון הזה... [אבל מה עם מיכאל??? {סתתתםםם}] [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] *. אבל ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה לחלוטין עם קודמי. [ליצירה]
- [ליצירה] *****! ! [ליצירה]
- [ליצירה] זה איציק העכביש אציק ביציק בקיצור מה שהוא רוצה להגיד זה ש: "א ה ב נ ו " זאת היתה כנרת שקפצה על המקלדת .... אני רוצה לומר לך שיש לך ד"ש מז'וז'ו הנמלה ושפרסמתי יצירה חדשה .. חפשי באלמנה שחורה [ליצירה]
- [ליצירה] אלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה אתה עושה לי בתוך המחשב? לא חשבתי שתקח את הקטע ברצינות:-) ראית שלא הכניסו לך את השירים? אני מתקוממת! [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך נכון פתחת לי שערי גן-עדן עם השיר הזה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] . והחוסר-מסר לא מטריד אותי. יותר מציקה לי השאלה: ממתי לוקח יומיים לארוז? כאילו... י-ו-מ-י-י-ם-?????????????????????????!!!!!!!!! והשאלה מתגברת כשמודעים לעובדה שהעומד לפנינו שייך למגזר הזכרי. אם הוא היה איזה צפונבונית שצריכה לארוז את כוווווווווווווול המלתחה שלה והאיפור- הייתי מבינה. אבל מה כבר יש לו לארוז- מברשת שיניים? אכן שאלה קשה ונוקבת... [ליצירה]
- [ליצירה] אורי, אורי עמירם מה עיני רואות עכשיו? עוד שרשור ארוך הוּרם כמו בפנקייקס של מירב ואתה וממזי שוב מתווכחים ללא פשרה בלי לכתוב מידע חשוב משתלטים על כל צורה רק פריט שוּנה ודאי ממז אינו עוד בצבא לא קצין ולא טוראי כל היום לומד תורה ואתה-כותב דואטים מלך פה על המקצב משורר עם קומפלימנטים בל נשכח-אב למירב ומדוע מתחנפת? זאת לבך לך גם שח הו, סיבה אחת דולפת האם יש למירב גם אח? או בןדוד, שכן נגיש ידיד קרוב ואף מכר הימצא עכשיו פה איש לזאת המחכה מכבר? קצת גבוה ובהיר אפשר שחום ומתולתל שקולו- קול של זמיר ובוגר- לא מהוּתל! רגיש חייכן, נטוּל מגוֹר חכם, מלא בהשכלה שלא ישכח תמיד לסגור את המכסה של האסלה ואיך שכחתי- זה מצחיק! (או שאולי איום נורא) שיהיה צדיק-צדיק לומד לו כל היום גמרא רק שלא יהיה קרח (נפשי לזאת כה הומיה!) שבשבילי יוריד ירח ובמקומו יציב פֵיָה שאת הקשת לי יתפור בצבע, צליל וצחוק נעים ובמבע עיניו טהור יאהב אותי ללא תנאים ובכן, כפי שאתה סבוּר אין לי כה הרבה דרישות אז אנא- מצא לי ת/בחור כי דודותיי כבר נואשות ואם במשימה תצליח ליתמצא בחור רגיש מגן עדן , זאת אבטיח תקבל לך גם שליש על דלתך נקבע אז שלט "אורי עמירם- שדכן" וחבורת בנות בוהלת תמסור לך את ייאושן [ליצירה]
- [ליצירה] . הסתכלתי שוב ועכשיו אני מבינה איך הוא הגיע לברווז. עופים, אתה כ"כ מצחיק! [ליצירה]
- [ליצירה] . חמוד. אהבתי בעיקר משפטים כמו "התרגלתי לצניפות התכופות" או "הייתי מסיט את המבט מהראש הנופר". אבל לא הצלחתי לדמיין אותו בחוּם. פוני מטפס צריך להיות 'כסוּף כאור הירח' או 'שקוף כמחשבה'. אפילו ורוד עם נצנצים מִדַּמיין לי טוב יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] . לאור העצב הרב שפוזר פה לא נעים לי לומר אבל- נקרעתי מצחוק. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] . עצוב וכל כך אמיתי [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי. זה מדהים! זה פשוט מרגש ויפה. ותודה לאקומה שבזכותה מצאתי את זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] . היא בחושך כי העולם שכאן הוא לא העולם שלה. הדמיון זה המקום בו היא מרגישה שהיא באמת היא. איך עושים את זה? בעיקר עם פנדה, קצת גזירות וציורים. [ליצירה]
- [ליצירה] . תודה, הייתי צריכה לקרוא דבר כזה עכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] * אבל באמת באמת בלי מילים. [ליצירה]
תגובות