הי... רואים לה את הברך!
(אם לא אני אעיר אז מי)
זה לא פר, חוסר ההתחשבות הזאת בדוסים!
שלפחות תזהיר...
סתם. ופסח שמח.
אגב, שמעתי שיש מקומות בהם לומדים ציור שחלק ממבחני הכניסה כוללים ציורים לא צנועים - במוצהר, ואני לא רוצה להאמין.
(מה הקשר?)
יצחק
טלינק'ה, זה ממש מיוחד...
בדיוק מהסוג שאת אוהבת.. נראה לי שפעם שלחתי לך משו שהיווה השראה.. יכוליות? נורא מעניין לראות את היצירה בזיקה להשראה.. ככה לומדים באומנות..
ויצחק,
מן הידועות שלימודי אומנות רציניים כוללים מודלים בעירום.. יש אפילו סדנאות פתוחות לקהל..
טל- את מתעלה על עצמך כל פעם מחדש.
אהבתי את ההבעה הלא ברורה, שדחוסה בהמון רגשות לא מפוענחים, ואת הצבעים המדהימים ששילבת שם. הלבן של הבגד עם הרקע הכהה...
מקסים.
טל טל טל טל
אני פשוט פעורת פה. איזה יופי! טקסטורה מדהימה של הבגד, ובכלל- איזה עומק! איזה יופי!
(יפה לי לראות את הסגנונות המשתנים שלך. זה הכי מיוחד לדעתי).
זה כל כך חי! אין ספק שבשביל לצייר לא צריך לדעת רק להחזיק מכחול, אלא גם להגות את כל הרעיון, ולהיות יצירתית, ואת זה, יקירתי- יש לך! ובגדול!
כמה יופי.
יו, ילדה, את פשוט מוכשרת בטירוף!
ושתדעי שאני חולה על הרקעים שלך. את עושה אותם כל כך חיים שזה מדהים. וגם עשית לה הבעה ממש מעוררת מחשבות... ואהבתי את איך שציירת את הבד של השמלה...
בקיצור, את מדהימה. שתדעי לך.
זה פשוט מדהים, אני אוהב את הרקע ואת שיפולי הבגד ואת החיות המדהימה של הפנים, בקיצור: אני אוהב את הציור הזה (כולל את ה"בסיעתא דשמיא" בשולי התמונה-זה מוסיף המון ואני מתכוון לכך בשיא הרצינות) -המשיכי כך, את מאוד מוכשרת..-
טל,
זה מדהים!!!
אין לי מושג מתי הכנסת את היצירה, אבל אני רואה אותה עכשיו... ופשוט בשוק, איזה כישרון מסתובב בינינו... זה מדהים!!!
תגידי, לא חבל? מה את עושה באורות?! (סתם, בזכות זה שאת פה זכיתי להכיר אותך, מדהימה שכמוך...)
וחוצמזה, את ממש מדהימה אותי כל פעם מחדש, איזה שקט, איזה צניעות... יש הרבה מה ללמוד ממך... פשוט אישיות... (התכוונתי את, לא התמונה... כלומר, גם... אוף, הסתבכתי... (-; ...) והתמונה מהממת...
מצטרפת לתשבחות ולפרגונים. הציור הזה ממש מקסים, וכן- הוא תופס את המבט לכמה רגעים. המבט שלה המהרהר והשקוע במחשבות גורם לנו לשקוע במחשבות, וזה מעולה!!
אהבתי את הטכניקה של המכחול. לא מבינה כלום בציור, אבל רואים שאת מוכשרת.
לא נכון היא ניראית נישענת (אולי על בסיעתא דישמיא על ערכים בתורה המשיבת נפש על אמונה שהכל לטובה*)היא ניראת חזקה למרות שהיא רזה ההפך זה לדעתי מוסיף הרבה יופי (שהיא רזה)
אחותי נכון שזה שיר יפה:
מרחבים מרחבים מרחבי קל ביקשה נפשי לא תיסגרוני בשום כלוב לא גשמי ולא רוחני שטה היא נישמתי ברחבי שמים לא יכילוהה קירות הלב ולא קירות מעשה כי חולת אהבה אני כי חולת אהבה אני כי חולת אהבה אני(כתב את זה הרב קוק יכול להיות שלא ציטטי את זה נכון אבל ככה בערך שרים את זה המנגינה הומצאה ע"י משפחה מאוד מיוחדת)
[ליצירה]
---
הי... רואים לה את הברך!
(אם לא אני אעיר אז מי)
זה לא פר, חוסר ההתחשבות הזאת בדוסים!
שלפחות תזהיר...
סתם. ופסח שמח.
אגב, שמעתי שיש מקומות בהם לומדים ציור שחלק ממבחני הכניסה כוללים ציורים לא צנועים - במוצהר, ואני לא רוצה להאמין.
(מה הקשר?)
יצחק
[ליצירה]
טלינק'ה, זה ממש מיוחד...
בדיוק מהסוג שאת אוהבת.. נראה לי שפעם שלחתי לך משו שהיווה השראה.. יכוליות? נורא מעניין לראות את היצירה בזיקה להשראה.. ככה לומדים באומנות..
ויצחק,
מן הידועות שלימודי אומנות רציניים כוללים מודלים בעירום.. יש אפילו סדנאות פתוחות לקהל..
[ליצירה]
.
בהחלט לא פגעת הרי לא מדברים כאן *עלי* אלא על דברים לשם שמיים.
אבל-
נמאס כבר שמוציאים דבריי מהקשרם ואנסה לברר אותם אחד-אחד.
א. כשדברתי על הנשים של פעם לא התכוונתי ללימוד תורה במישור הלמדני שלו כי ידוע שאז שררה בורות מוחלטת בקרב הנשים. התכוונתי למוסר. פעם נשים היו יותר קרובות למידות טובות ומחשבות מתוקנות והיום אנחנו צריכות ללמוד שוב ושוב ושוב את מסילת ישרים וחובת התלמידים וספרי מוסר נוספים. וגם- לא התרפקתי על העבר וקיוויתי שיגיע הרגע שהעולם יחזור לבורותו. התכוונתי שאז נשים היו צדיקות גדולות גם בלי להקדיש שנים שלימות ללימוד גמרא, חסידות, כתבי הרב וכו' אבל היום התפקיד השתנה והכלים השתנו ולכן האור שאנו מבקשים- אחר.
ב. כשדברתי על מניינים התכוונתי למנייני תפילה של נשים שבהם אי אפשר לומר קדיש וקדושה ודברים נוספים שמפחיתים את מעלת התפילה וחבל לוותר על הדברים האלה, מלבד העובדה שיש גם ערך להתכנסות *כל* הציבור לתפילה.
ג. עכשיו אני כבר מ-מ-ש חוזרת על עצמי אבל חייבת כדי להבהיר:
אני לא מנסה לחנוק את הכמהון הזה.
שוב-
בכלל בכלל בכלל לא מנסה לחנוק אותו.
אם הייתי מנסה לא הייתי מקדישה את השנה הזו כדי להתעסק רק בו. מה שאמרתי הוא שיש בכמהון הזה פניות לא חיוביות שצריך לנתק אותן ממנו כדי שהוא ישאר טהור ומועיל.
וברור שיש מקום לדמויות נשים למדניות וגדולות בתורה ומעשים. השאלה היא באיזה אופן זה בא ובאיזו התיחסות.
כי בטח שזה פספוס של חיים אם אשה במשך רוב שנותיה תחוש את הערגה הזו לבית הכנסת בעוד היא יושבת ממורמרת בביתה וצריכה לטפל בכמה תינוקות צווחניים שמונעים ממנה את עבודת ה' הישרה והאמיתית.
וכמובן שניתן לסדר דברים כך שהאיש שלה יהיה עם הילדים שעה שהיא הולכת לשיעורים וכמובן שהפתרון של מניין ותיקין הוא פתרון מעולה וכמובן שכל שילוב הגיוני אחר בא בחשבון-
השאלה היא מה סדר העדיפויות, ואיך ההתיחסות לכל הנושא הקדוש הזה של גידול ילדים שנוטים להתיחס אל זה כאל דבר בזוי ומדכא (לא חופשיים ללכת לחוגים, לחברות, ללמוד עוד תואר באוני' וכו').
ה"תואר" רבנית התיחס אל עצמה ולא אל בעלה. כנראה שיש נשים שהצליחו לשלב את הבית עם ההתקדמות האישית שלהן שזה דבר מבורך בפני עצמו וגם בהתחשב בעובדה שנשים רבות לומדות היום תורה ויש דברים שבנים פשוט לא מבינים ולכן אנו צריכות את ההבנה הנשית התורנית.
רק דבר נוסף שאמרה הרבנית עידית איצ'קוביץ (מי שלא שמע עליה היא "תלמיד-חכם" עצומה, דמות ענקית שמלמדת תורה באינספור מקומות). הרבנית עידית הייתה עקרה במשך 11 שנים, אני חושבת ובשנים אלו היא זכתה ללמוד את כל התורה הזו שהיא מנחילה לאלפי נשים. בכל מקרה- היא אמרה שכמובן שהיא שמחה שלמדה כ"כ הרבה תורה וזכתה להשתקע בעולם זה והיא מודעת לתרומה העצומה שיש בהיותה דמות כזו בציבור שלנו אבל היא אמרה שאם היו נותנים לה את זכות הבחירה האם ללמוד בשנים הללו או לזכות לחנך בהן ילדים- היא הייתה בוחרת בחיי המשפחה.
והרבנית עידית היא הרבנית עידית.
ויאיר- מה התאריך של היום הנכסף? שתף אותנו כדי שגם נשמח.....
[ליצירה]
.
הריקנות הזו בכלל לא קשורה ב- אם זה מצליח או לא.
אפשר להצליח ובכל זאת להרגיש כלואה בתוך זה (ואל תשאלו למה המשכתי עם זה בכל זאת- תלאות הפרפקציוניסטיוּת...).
ו- גאיוס. ברוך ה' כבר מזמן סיימתי עם המקצוע הזה ומאוד מקווה שלעולם לא אצטרך לשוב אליו.
תגובות