אשה
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בדרך כלל אני נהנה לקטול את טל רעות אבל הפעם זה עשה לי את זה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! הבעת הפנים שלה מעניינת - יש בה משהו מההעזה וההתרסה, אבל העיניים רציניות, מביעות מעין בגרות של מי שעבר דברים קשים בחיים. יש לה כח ומשיכה, לאישה הזאת. יפה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים... המטפחת נראית לגמרי אמיתית!!! באיזה סוג צבעים זה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדהים!! היא מביעה כל כך הרבה! מין יאוש, מעורב בשיעמום, וצחוק מעורב ברצינות. האף והצוואר מעולים, אבל הכי הכי אהבתי את הפה. פשוט מצויין!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שיש משהו מרתק בבחירת הנושא שלך כיוון שנשקפת כאן אוטנטיות עדתיית בשילוב עם אוטנטיות דתית מאוד אהבתי את הרגישות בה ציירת את הבגד (שבעיניי מצויר ברמה גבוהה הרבה יותר מפניה של האשה) הציור מזכיר לי ציוריי ארץ ישאל,ציורי תנ"ך מן האוסף שקיים במוזאון י-ם ציפורה של משה, אשת מדבר נועזת,פשוטה,ואם זאת מישירה מבט מעורר סימני קריאה וסימני שאלה מעניין צחית [ליצירה]
- [ליצירה] למתקרבת: לאתיופים אין אף רחב. (אמנם לשחורים בד"כ יש- אבל לאתיופים אין. פוק חזי) לטל: ציור יפהפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים איזה מבט חודר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ענק. מרשים. מדהים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי פעם סרט על שניים שאנסו ילדה קטנה בת מיעוטים בארה"ב ממוצא אפריקני ואז האבא שלה ירה בשניהם ויש לו משפט וכל הסרט הוא בעצם דרמה משפטית שמבררת את הקיפוח שיש בארה"ב.בכל אופן,בנאום הסגירה של המשפט לפני פסק הדין,העו"ד של הנאשם (הנאשם שחור והעו"ד שלו לבן)עושה למושבעים תרגיל ואומר להם לעצום עיניים ומספר להם עם פרטים מזויעים את מה שקרה לילדה ובסוף הניאום הוא אומר להם: "ועכשיו תדמיינו שהילדה לבנה". וזו היא שורת המחץ. ודי לחימא ברמיזא... אשמח לדעת מה היה שם הסרט אם מישהו יודע כי אני לא זוכר... [ליצירה]
- [ליצירה] . מביט- קצת קיצוני לומר כזה דבר, לא? לא צריך לבזבז חיים שלמים בחיפוש אחר האמת. התורה נמצאת בכל מקום, מוצאים אותה מיד ואז נותר רק לחיות אותה. אמנם ה-"רק לחיות אותה" הוא לא בדיוק "רק" אלא קצת יותר מסובך מזה אבל לפחות זה לא בנימה פסימית כמו השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. זה כמו שלי. רק בהפוך. איזה כיף שכתבת את זה. כי לא ידעתי איך. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש. אבל זה ממש לא צריך להיות ככה. אנחנו לא צריכים להעריך את הכתיבה שלנו ע"פ תגובות של אחרים. זה עושה הכל חיצוני כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שנצליח להגיע למקום הזה. אהבתי שהכתיבה פשוטה, טבעית כזו, כמו שהמקום הזה הוא הכי פשוט (והכי מורכב) בעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] . אה, ועוד משו- גם אם בכל זאת מחליטים לקחת יוזמה ולהתקשר לאנשים- זה לא עוזר כי הם לא מצליחים למלא את החלל שפעור אצלי כרגע ולאחר כמה משפטים לאים נפרדים וסוגרים את הטלפון עם ריקנות עוד יותר גדולה בבטן. ואז שואלים מה כן אני צריכה כרגע. ויודעים את התשובה. ונכנסים לתוך השמיכה ובוכים. סתם, לא תמיד זה נגמר כזה טראגי. לפעמים מציירים או קוראים או יוצאים לטיול לילי-לקראת-בוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] . איך את נוגעת ככה במילים, מרפרפת עליהם. [ליצירה]
- [ליצירה] שמן על בד. מישי- התחלתי את הציור לפני כמה חודשים אבל לא היה לי כח להמשיך אותו, אז נטשתי אותו לאנחות עד שהתחשק לי. [ליצירה]
- [ליצירה] * איזו צביטה ענקית בלב. איך מחברים ככה אמת וכאב למילים? לבכות. [ליצירה]
- [ליצירה] . דברים הרבה יותר שטותיים? זה לא נראה לך הגדרה עדינה מדי למה שמתחולל כאן? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. זה עצוב. כתוב בצורה כה נוגעת. היו מספר ביטויים שאהבתי במיוחד, ביטויים עם עוצמה שמצליחה לשאוב אותך עמוק פנימה. [ליצירה]
תגובות