[ליצירה]
מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
שמע, זה גדול.
חוץ מההפתעה הנהדרת של הסוף- כל הקטע הזה העלה חיוך על פני.
איך הצלחת להכנס לראש של בת בצורה כל כך טובה?? ממש טוב היה הקטע של המדריך בסמינריון של כיתה ח'. נראה לי שזה משהו שכמעט כל האולפניסטיות עוברות.
הכתיבה זורמת ומעניינת, עם חוש הומור שלא מפסיק לרגע. כל הכבוד.
נכנס למועדפים.
[ליצירה]
איך היה אמור להיות הסימן הזה שמשמעותו - "התרשמתי, סחטיין"?
*?
#?
הייתי רוצה להגיב בניתוח עמוק של המשפטים, של המבנה המעניין, השימוש הנהדר ב"הנאות נעות", אבל אני אשאיר את זה לאלה שמסוגלים לכך בצורה יותר מוצלחת ממני...
אז ...התרשמתי, סחטיין!
[ליצירה]
.
רסיס,זכית בסופשבוע זוגי בספסל ברחוב כץ, מתנת "צורה- יצירות ויצורים" ( חבל שהחידה נפתרה כ"כ מוקדם, היא הניבה דווקא יצירתיות מהמגיבים,דוגמת העיירה הגליציאנית וכד'.)
לגבי הקוויות והתלישות וכד'- זה מה שיצא במצלמה אוטומטית בנסיון להראות שכתוב "גבורואי שמאבק".אני אכנס לגוגל נביאים כתובים כדי ללמוד מה זה קוויות ותלישות..
[ליצירה]
.
אני איתך.
הטלת הספיקות בכל דבר והרצון לחקור ולכמת הורסת כל אפשרות להנות ממשהו. הציניות שפיתחנו כלפי העולם משאירה אותנו כמו רוחות רפאים- שבכל סיטואציה שהיא נמצאת- היא לא ממש נמצאת,קרי,היא לא חווה שום דבר באופן מלא כי היא צריכה לחקור אותו אז היא חייבת להשאר חיצונית לו.
במונחון הרפואה שלי קוראים לאקדמת ציניות. היא לא חייבת לבוא מהעולם האקדמי, היא באה בד"כ מתוכנו.
שנהיה בריאים.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
בשעה טובה...
יפה.
אהבתי את העניין שאת זו שמבשילה בזמן ההיריון, ולאו דווקא העובר.
שבועות נשמע כמו זמן מתאים לפרסם את זה...
חוצמזה אני מסכים עם מתקרבת, ובמיוחד אחרי ה"לובש צורה"...
אגב, חתלתולי,ניסית פעם להקיא את נשמתך תשעה חודשים, ובסופם לעבור "פתיחת צירים" זוועתית?
זו אולי "חוויה מופלאה" אני מעדיף לתמוך מהצד, אם אתה שואל אותי...
[ליצירה]
אני?! אני מסיפור אחר..
בדיחה זה בטח לא.
גם לא ברור איך הכותרת קשורה.
את המילה "ממדים" כדאי היה לכתוב בכתיב מלא, בגלל האסוציאציה למדים של הכחולים.
עד כאן.
[ליצירה]
לגבי ילדים פלסטינים
גשם, מעיל אחד
חגורת נפץ אחת
מתחת למעיל האחד
ילד בן עשר
עומד במחסום
וחושב
ואולי גם שר לעצמו
שיר פרידה
בערבית.
בגיל עשר
אתה לא אמור להיות
מחבל
אתה אמור להיות סתם ילד
להשחיל דיסקיות ברזל
במשחק
ולא לחבר אותם
לשעון עצר.
כבר מזמן (בעיקר מאז מחסום חווארה שזה הארוע שמתואר כאן) אני פחות מרחם על ילדים ערבים מסכנים.
וראיתי הרבה כאלה.
למיוריל דריי- כן, אולי כדאי שמישהו יעשה,בטח לא אנחנו. (אני מתכוון לפלסטינים. אם הוא כתב על בדואים זה סיפור אחר, יש להם גם מעמד שונה מערביי ישראל ובטח מהפלסטינים).
[ליצירה]
אז יוסף שמח הוא פרידמן נפתלי
והשרשור הזה דורש כבר נפטלין
והמפוחלץ ההוא, שמסתבר שהוא נוצץ
גם הוא כאן בשרשור מנסה להתלוצץ,
הוא אולי מצטט מ"משינה" (פרס לפותרים נכונה)
אבל שגיאותיו יעשו לי אנגינה.
בחייאת, חבר, תסדר את החרוז,
עדיף לאט מאשר סתם חפוז.
רק מרב נשכחה בין השורות
ולה מגיעות הרי כל התשורות...
על כל הכשרונות שכאן התגלו,
ועם ישראל שבזכותה יגאלו
כשתשוב לארצנו הקדושה ,הטהורה,
ותפיץ בה את אור התורה
ולא רק באפריקה או חלקה הדרומי
אלא גם בשנקין לכל המי ומי..
עד כאן אידיאלים להפעם
לפני שיירו בי פה אנשים מרוב זעם
אז להתראות בינתיים
(אולי אהיה זמין כבר בשתיים...)
[ליצירה]
הלו, להירגע...
"זה יהיה עלבון לשאר הקוראים" כי הם לא מטומטמים כמוךָ...
אחרי ההסבר הבסיסי הבנתי לבד את שאר הדוגמאות אז נא להרגע.
ההכרות שלי עם המטבח לא כוללת סופלה, בישולים או החלפת מתכונים אלא מקסימום עריכת צלחת חומוס מכובדת עם שמן זית וזעתר. וכמה פעמים חביתה.
מהממזר הריחני, שלא אתמול יצא מהתנור.