אפשרות החלפה תוך 30 יום...
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת ענקית! מצחיק ביותר. פעם ערכתי עלון ובמדור המזלטים עשיתי בטעות חילופי זוגות. היה משעשע (לי) תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] גיא ורון מתחתנים? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לירון, לא רון P-: חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר! שימחת אותי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הטלת מטבע... חץ או פאלי? מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] העיקר שלירון מתחתן. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה זה "made in beit jala" לשעבר, והוא בקרוב יופיע שוב על מסכיכם (כשעורכים כותרת בחזותי היצירה נעלמת...) זו הכותרת אחרי שנלאיתי ממשחקי המילים עם "צב-צף" או "צב הביתה" במקום "שב הביתה". (לגבי הקונטקסט: התמונה צולמה כשהחזרנו לים צב שנפלט לחוף...) זה מה שיש ועם זה ננצח. (ה "made in" המקורי יתפרסם בקרוב ויש אפילו מבצע "שניים במחיר אחד") ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה?!?!?! אני הראשון שמגיב?! אז אני אומר, (כלומר אני אריאל, אבל אני מבטא את מחשבותיי באופן מילולי) שהסיפורונצ'יק שלך נהדר! הוא ממש הנק! (אולי עדיף "נעדר" ו"ענק"...) טוב, חלאס שנינויות מצידי. (עוד משפט דו משמעי שלי, והפעם בטעות...) אחל'ה סיפור, משתמש בחומר הטוב מהיצירות הקודמות(אולי החומר מ "אם...") אבל בסגנון שונה. הערה: אם היית כותב "הוא נהג להחזיק שני פלאפונים..." יכולת להעצים את השוס. ניחא. תמשיך לכתוב, ואני אמשיך לצחוק ולהגיב. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל קצת כדאי לפרסם את הדברים האלה בנפרד, שלא נלך לאיבוד כי יש לאן. [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] . באמת הרבה זמן לא קראתי מיצירותייך, נראה שהפסדתי... :) אמנם הלכתי לאיבוד איפשהו באמצע ולא כ"כ הצלחתי לפסק ולנקד את המשפט "מחבקת זכרון- שתאסוף שבריה" גם למשפט "כף יד סדוקה מגישה בחן" יש תוכן שנשמע בעייתי. בכל אופן גם אני ציירתי לי בראש כמו פיצקית, אבל לא נראה לי שאני אצליח לעשות עם זה משהו בעצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני חושב שעדיף במקרה הזה לא להשתמש ב"מדרש בגובה העיניים", עובדה שהיית צריך לבקש מאיתנו "להתייחס בהתאם". כמה מגניב שזה לא נראה לך כשאתה מדמיין את זה, אל תכתוב את זה כמו ההוביט. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לאללה,בייחוד למי שמכיר את הספר ויודע לקשר לרמזים. טיפה ארוך מדי, אבל בהחלט מעביר את התחושה הרעה שיש כשהנסיך צריך להפנות את הגב ולנדוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... לענ"ד עדיף להמנע מפרסום שיר כזה כאן. אני לא מדבר על האיכות, שקיימת, אלא על הסגנון. יש פה ארוטיקה, אבל בווליום גבוה מדי, היא לא מספיק מכסה את עצמה, וזה כבר גס. מרבותיי למדתי שככל שנושא הוא יותר עדין, כך הסכנה בפרסום שלו לציבור רחב היא גדולה. בטח ובטח כשאתה מפרסם באינטרנט ואתה לא יודע מהי רמת הקוראים. כשאתה מכיר את הציבור אתה יודע איזו רמה הוא מסוגל לקלוט, איזו בגרות נפשית יש לו, וכאן אתה ממש לא יודע. ושוב, הביטויים חריפים מדי. מסוכן. זו דעתי, כל הרוצה יבוא ויטול, כל הרוצה יבוא ויחלוק. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... נתקלתי כבר בקטע המתסכל הזה באיזה ערב התעוררות לפני כ- 10 שנים, ואני לא מגזים. מי אתה אהרל'ה מאירוביץ'? [ליצירה]
- [ליצירה] לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"- אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר. נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי. צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים. [ליצירה]
תגובות