[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
לא מדובר כאן בשחרור,
וכל העסק לא ברור,
אבל אם אסתכל בלוח
אוכל לומר שדי בטוח
עד סוף החודש הבא
לא אראה את הצבא
אני חוזר ללמוד תורה
קצת מחשבה וגם גמרא
זה מין הסדר שכבר נקבע
בין הצבא והישיבה.
טוב,כמו שאמרה מיקה
ואחר כך בלי סוף העמיקה-
נושא השרשור הוא עדיין בתך,
(תסתכל בתגובות ותדע בביטחה)
ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית
נודע שמרב היא בכלל בשישית...
וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים-
נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים...
ואם לא ברבים,לפחות באחד,
שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד...
ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת-
טעית בעניין "היצירה הנצפית"
כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג"
שמרוב שנצפו המחשב חטף באג
אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת)
ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!!
[ליצירה]
בשיא היצירתיות
דבראשון,בהחלט נהניתי מהשיר. לצערי נלחמתי כדי להצליח להבין את המילים, כי לפעמים הניקוד גרם לרווחים,
ולהווצרות מילים כמו "מת מת חולותיה""לנטעבו" ו "בסרטמאתה".
לגבי השיר עצמו,בהחלט תיאורים חזקים ועמוסים כמו שכבר האירה ארץ מעליי. התמוגגתי ממשחקי המילים דוגמת הנס והדגל.
מחכה לראות עוד, אבל בנושאים שמחים יותר.
[ליצירה]
.
אני לא יודע אם הם בחרו לשנוא
בעיקר בחרו "להשניא" אותנו עליהם מהסיבה הפשוטה שיש לך הרבה יותר גב כשאתה המסכן, הנרדף.
אבל עכשיו יש מצב שגם ילדים מסָכנים אותך, ולך תנסה להיות פוליטיקלי קורקט מול דעת הקהל העולמית...
[ליצירה]
יש גם כמה בנים שמבכים אותו. שיר יפה,ואני מסכים עם ערוגה, הוא רציני מספיק כדי לצאת מקטגוריית "שיר בדיחה".
ולי נשאר עוד חודש לנסות להגיע לירח,מישהו יודע על טרמפ? (קטע של בנים)
תגובות