[ליצירה]
לגבי ילדים פלסטינים
גשם, מעיל אחד
חגורת נפץ אחת
מתחת למעיל האחד
ילד בן עשר
עומד במחסום
וחושב
ואולי גם שר לעצמו
שיר פרידה
בערבית.
בגיל עשר
אתה לא אמור להיות
מחבל
אתה אמור להיות סתם ילד
להשחיל דיסקיות ברזל
במשחק
ולא לחבר אותם
לשעון עצר.
כבר מזמן (בעיקר מאז מחסום חווארה שזה הארוע שמתואר כאן) אני פחות מרחם על ילדים ערבים מסכנים.
וראיתי הרבה כאלה.
למיוריל דריי- כן, אולי כדאי שמישהו יעשה,בטח לא אנחנו. (אני מתכוון לפלסטינים. אם הוא כתב על בדואים זה סיפור אחר, יש להם גם מעמד שונה מערביי ישראל ובטח מהפלסטינים).
[ליצירה]
בוקר טוב בועז
יש ברווזים בבברכה. :)
א. נחמד לראות שבועז כותב שיר על רות. :)
ב. יש פה העמסת דימויים וחלקם נראים לא קשורים כ"כ, כמו כל הבית עם הברווז והברכה או ,"לילה אפוי לחמים" שנשגב מבינתי להבין מהו.
[ליצירה]
[ליצירה]
כן,אבל
הניסוח והמיקום של המשפט לא משדרים שהוא אירוני, אולי שלש נקודות יעזרו או ("אבל אני יודעת לשמור על עצמי")
"אידיוט נהדר"? הייתי הולך על "דביל מרנין" או "מפגר מקסים".
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
מעולה.
כתוב טוב ומרענן.
הזכיר לי סיפור אחד של אתגר קרת...
אגב, מצאתי את משה-
הוא יושב בספסל לידי בישיבה.
הוא סיפר לי שאשתו חושדת בו שהוא חוזר בתשובה ושהוא לומד תורה במקום להגיע הביתה בזמן.
חשבתי שחשוב שתדעי...
[ליצירה]
.
האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים:
א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר)
ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה...
ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד...
בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך"....
[ליצירה]
רן יקירי
אתה מוזמן לכתוב את הסתייגותו של הרב שרלו מהמשפט שציטטת בשמו,
שמעתי דבר או שניים בחיי מהרב שרלו ואני מאמין שהוא היה מודע לסכנה של פירסום הדברים כפי שאתה מציג אותם.
עלה והצלח.
[ליצירה]
122
"איזה חג תאהב מרב?"
זוכה לתגובה מספר קב"ב.
זו כמובן גימטריא
ולא קציצת בשר טריה,
(של כל מספר כשהוא לבד
לא בחישוב המאוחד..)
למרות שכאן לא אתנגד
בסטייק בקר להתכבד...
מה שאורי לא מכיר,
על אף היותו כותב בכיר
שלאחר מספר צפיות
הן מאפס מתחילות
ואכן כתבתי את דבריי
כשיש גיבוי מאחוריי.
מה שכן, אלפייםשלושמאות
אכן ראוי למחמאות
לשלל הכותבים החורזים והמגיבים
שמול המסך בסבלנות יושבים,
ורואים מה חרזו בתגובות לפניהם
ועל מה הם צריכים לכתוב שינוניהם
(אם למילה "שינוניהם" אין מקור מיושן
תוסיפו לעצמכם ב"אבן שושן")
וכתב לו בוסקילה,שנקרא גם אלדר
שבתנ"ך כנראה הוא שולט נהדר
שגם נביאינו חרזו הם חָרוֹז
ועל העתיד כך רצו הם לרמוז
ואנחנו, שבנבואה איננו שולטים
(אף שכידוע היא ניתנה לשוטים)
לא נדע מתי השרשור ייגמר
אבל רק אם יוּתר לי כאן להתמרמר:
האם לא מגיע אף לממזרים
לכתוב את התגובה המאה ועשרים???????
[ליצירה]
תודה, אבל...
שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר
ועל כן על תפקיד החורז אוותר
כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר
מאשר להצליח לכתוב משורשר
אם יצליח חרוז לרצד על נייר
אין זה אומר כי אהיה מאושר.
עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת
אוכל להגן על המדינה האוהבת
ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה
את אלה השאירו להיכתב ב"צורה"
תגובות