[ליצירה]
ברוך השב אלישענדב! (אם כי שינית שם באימייל...)
השיר הזה נותר לי "כמו חידה", מה לעשות...
נראה לי שלא נכון לומר "קרחת בשיער". אולי "קרחת בראש". אחרי הכל, קרחת היא הקטע חסר השיער.
ומי יתן ויהיו הרבה רגעים בלי שמירה :)
[ליצירה]
לגבי ילדים פלסטינים
גשם, מעיל אחד
חגורת נפץ אחת
מתחת למעיל האחד
ילד בן עשר
עומד במחסום
וחושב
ואולי גם שר לעצמו
שיר פרידה
בערבית.
בגיל עשר
אתה לא אמור להיות
מחבל
אתה אמור להיות סתם ילד
להשחיל דיסקיות ברזל
במשחק
ולא לחבר אותם
לשעון עצר.
כבר מזמן (בעיקר מאז מחסום חווארה שזה הארוע שמתואר כאן) אני פחות מרחם על ילדים ערבים מסכנים.
וראיתי הרבה כאלה.
למיוריל דריי- כן, אולי כדאי שמישהו יעשה,בטח לא אנחנו. (אני מתכוון לפלסטינים. אם הוא כתב על בדואים זה סיפור אחר, יש להם גם מעמד שונה מערביי ישראל ובטח מהפלסטינים).
[ליצירה]
זכות השיבה!!!
איזה יופי לראות ששבת לכתוב.
ואת כותבת יופי.
אם אינני טועה ארבעת היסודות הם רוח אש אדמה ומים, לא את כולם זיהיתי בשיר.
אהבתי מאד את "הסתלקותי הממשמשת ובאה"
תמשיכי להאיר. וכמובן מזל טוב אם השיר מדבר עליך ואם אין משמעויות נסתרות שפספסתי...
ממזי.
[ליצירה]
יש גם כמה בנים שמבכים אותו. שיר יפה,ואני מסכים עם ערוגה, הוא רציני מספיק כדי לצאת מקטגוריית "שיר בדיחה".
ולי נשאר עוד חודש לנסות להגיע לירח,מישהו יודע על טרמפ? (קטע של בנים)
[ליצירה]
עם התקדמות הסיפור שנאתי את שמשון יותר ויותר, ולקראת סופו גם הבנתי את הקטע- אני ואשתי כרגע בדרכנו לבן גוריון...
להלן הסיפור של מי שיצאה לפניך עם שמשון. זקני האתר ודאי מכירים.
[ליצירה]
[ליצירה]
הֵיי!
ילד! אל תחתן את החניכים שלי כ"כ מהר הם עדיין בסינר שלי!
[ליצירה]
אוי דחילק!
ברור שזו פארודיה! תוכלי להבין את זה מהרבה ביטויים מוגזמים... ואגב, אם הייתי כותב את זה ברצינות לא היית משתכנע מ"לקיחת הדברים" שלך.
בכל מקרה אני שמח שגרמתי לרגעים האלו.
ותפרסמי כבר עוד דברים.
מ.Z.
[ליצירה]
אפצ'ילוג
ראו אחים, ראו זה פלא,
הסתכלו על שניים אלה
על מרב ועל אביה
(אתה אימה אי שם החביאה)
מטיילים הם בעולם
וטסים מפה לשם
את "צורה" לא שוכחים
וגם לא את "ממזר פרחים"
אז מה אם למרב חבר?
אביה הוא המשורר!
אליו אני עכשיו כותב
אך לא הופך למאהב...
ולך, פיצקית- זכרי את שמך
אל תשכחי מעמדך
לכתוב עליי שאין לי כתר?
כך מעל גלי האתר?
אינך יודעת מה זהוּב
כתרי שלי זה האהוּב
חבל רק שעליו כתוּב
"אני מונח לי על ראש כרוּב"
מרב, נראה, לא מסכנה
(איני נכנס למגננה)
משיטוטיי כאן באתר
גיליתי לי דבר מוזר:
כולכן הייתן מקוות
באיזה בוקר לגלות
שאביכן, גולש מוּכר
מוצא לכם כאן באתר
בחור נחמד וגם רווק
שבאישתו עוד לא דבק
וכך לכן היה מודיע
"אגור איתך בהרצליה"
אתן כותבות מתוך יאוש
על נישואין גם עם יתוש! (בעל זבוב אם לדייק)
על כן ב'קשה תרדו ממני
אמנם אני רווק הנני
אך עוד לא תר להיות כבר בעל
כי מתחתן אני עם צ.ה.ל. ...
היה נחמד להתכתב,
(את זה אני ממש אוהב)
ונאחל כולנו יחד
כן, כולנו, די לפָּחַד!
לכל משפחת עמירם
למרב ואורי גם
שיחזרו לכאן מחר
ונפגש פה באתר,
כל הכותבים כולל כולם
ושלום יהיה כאן בעולם
תגובות