אני רואה החלטתם לפצוח בירידות על נשים...
אז בתור בת אני יגיד:
אהבתי מאוד.
זה גם נכון מאוד אבל זה כזה רשע...
וחוץ מזה מה הייתם עושים בלי נשים?
אנחנו הדבר הכי יפה עלי אדמות (אני מנסה להחזיר את הכבוד האבוד...)
יא רשעים.
:-)
[ליצירה]
אי אפשר איתך!!!
אתה פשוט טוב בזה!! מאיפה זה בא?????????..
[ליצירה]
[ליצירה]
ואם בנשים עסקינן,
ב"ה
עשרה קווין של טלפון ירדו לעולם. תשעה נטלו הנשים, והעשירי היה תפוס. (יש עוד המון גרסאות: עם העשירי אפשר לעשות מה שרוצים).
[ליצירה]
.
הביטוי "של נעליך" התחיל כמובן ע"פ פרשת וארא ולכן החשבתי את זה כציטוט משם. את העובדה שהשמש שוקעת בים אני יודע אבל כשכל התאורים הם על מה שקורה סביבך- גגות,סימטאות וכד'\ בקיצור תיאור סיטואציה,אתה לא יכול פתאום לזרוק אותנו לים. (את זה אולי המוסלמים יעשו :) )
אם תרצה להמשיך לדון יש מסרים אישיים.
רק טוב, ויום יבוא ולא יקרא עוד שמך יוצר מתחיל כי אם יוצר מן השורה. (לא שאני מתיימר לדבר מהמקום הזה,זה רק סוג האיחול שמתאים לאחד שנותן לעצמו שם-עט עם אופי זמני)
[ליצירה]
ה' ישמור.
תיארת כל כך הרבה מוות כשברקע כל כך הרבה אהבה, אני לא יודע אם לשמוח על ההחלטות שקיבלת ועל צידוק הדין , או לבכות את המתים.
את מתארת דברים בצורה נפלאה, נעים לקרוא.
בכל זאת הייתי מוסיף קצת אופטימיות...
מ.z.
[ליצירה]
דע לך אסף,שהביטוי הזה אכן עלה בשיר,אבל ירד בעריכה...
תודה בחולופן.
[ליצירה]
[ליצירה]
! ! !
נהניתי לאאלה! (אני ממש מתאפק לא לכתוב בחרוזים, אני פשוט לא רוצה להגזים...)
אחל'ה משחק עם ה "מחירים בשמים"...
אגב, מתי אתה חוזר לארץ? פשוט נגמר לנו הJ.B.
(אם לא כתבת על מזמיני הוייסקי למיניהם הנה ההזדמנות...)
[ליצירה]
ילדה, למה לטעות במילה האחרונה למה... "ב"חיוכים...
בהחלט שיר ילדים,אם כי בחלק מהמשפטים החרוז לא יושב מדויק. תקריאי לעצמך ותראי איפה לשפר.
ולאלדר- "חיוך זה מה שאומרים"?
[ליצירה]
חביב,קצת דביק מדי לטעמי.
"בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי...
את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך"
וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה"
דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים?
אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך"
ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו.
עד כאן.
[ליצירה]
אויייש סו!
באמת חבל. אני מכיר עוד כמה אנשים שמתייחסים בצורה דומה לכתיבה שלהם- חלקם משאירים את זה לעצמם, בפינה צנועה בלב,
וחלקם כותבים על זה אבל לא מפרסמים את כתביהם בראש חוצות.
אולי בשביל זה יש את במה חדשה וציבור לקוחותיה,
אני עדיין לא רואה לגיטימציה לפרסום הבוטות הזאת כאן.
גם התגובה שלך צרמה לי עד מאד.
עשיתם לי איכסה. ממש.
מ.z.
תגובות