"כאשר ירים (משה) ידו..."
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . מהם דברי חז"ל המפורסמים? [ליצירה]
- [ליצירה] ת'אמת במקרה הזה גם האנטנה כתומה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר. אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש! פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי... הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת- אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה. וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.] [והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.] [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, גם כשאני ממש מתאמצת- (טוב, די לבדיחות פרטיות). אפשר הסבר? [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. ממזר, כשאתה רוצה אתה יכול להיות דומה לי בהשקפה.. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה יפה, האמירה מעניינת, אבל התמונה לא נקיה, וזה מפריע בעין. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את עדי רן... טוב מאוד, זורם ומקפיץ, חבל רק שיש יותר מדי קטעים שנשמעים כמו קטעי מעבר ("יודע X5 שומע X5 וכד') יותר תוכן בבתים עצמם/יותר בתים. קטע מצוין עם המ "מה מה מה מוּ". תמשיכך. [ליצירה]
- [ליצירה] מילתא דבדיחותא יופסקו לאלתר הבדיחות הפרטיות! אי אפשר לקרוא יצירה רצינית בלי השטויות שלכם?אני עומד כאן נפעם, מול ה "נו, באמת..." האימתני (מזכיר לי את ה"לא כלום" מהסיפור שאינו נגמר) ואז אניצה ריחלי רותותכם משנים את הפיסוק של המילים שלכם. מצחיקנה, כון? יופי! בקיצור, להלן הניתוח שלי לגדלותו של מ.מ. גאיוס: אני מלא רגשות מעורבים, שכן בא לי להיקרע מצחוק, ולחטוף התקף אסטמה כרוני לנוכח הביטוי המצחיק בן שתי המילים שבא להראות את דעתו הסמויה של היוצר (אם לא "אמן בחסד עליון") על האתר. מצד שני, אני על סף בכי, האימרה מזכירה לי את איזדרכת, מורתי הישישה לטבע, שמתה רחמנ"ל באמצע ניסוי בשיעור איתנו.עצוב. ועוד דבר: אני לא מבין איך יצור חצוף ומרושע כמו מ.מ.פגר מעיז להכניס יצירה כה גסה ובוטה לאתר! יש לכם מושג מה משמעות הביטוי "נו, באמת..." בגרמנית? אני בטוח שמנהל אתר היצירה הגרמני "פון-צורנברג" לא היה מכניס דבר כזה. זו דעתי. אגב, איפה ממלאים טופס הצטרפות לחבר'ה? גם אני רוצה להשתתף בדיונים על קוטרי סרגלים ואוהבי שופינג.. באהבה והערכה- ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] . איזהו גיבור הכובש את יצרו. מה שכן,לדעתי הכותרת לא מתאימה ליצירה, יש בה שנינות שלא שייכת לכאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אמאל'ה! עומד עכשיו מאחוריי בתור לכספומט בחור שמחזיק את הישראכרט הפוך, מה לדעתך הוא זומם? אני מאד מקווה שבטחון העולם לא מושתת על זקנים עם אולקוס.. (אגב, הסיפור שלי לא היה ולא נברא, הכספומט לא עובד בשביתה...) קבל "פרחים" לכבוד שבת. [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה. לא אמרתי שהוא כותב רע אפילו כתבתי להיפך, התגובה שלי הייתה עניינית לתוכן ולביטויים. האתר אולי לא מוגדר דתי, אבל די ברור מה הרוחות שנושבות בו. תכנסי לדפיוצר של ארז ליטמן ותראי שגם הוא חושב שלא כל היצירות שלו מתאימות לכאן. ועובדה שקיימת צנזורה באתר. ואגב, לא צריך לזהות אותי עם ילד בכל דבר. אני לא כתבתי איכס על היצירה, מה שילד עשה, אני כתבתי שעשיתם לי איכסה. מה לעשות- בנאדם... רגשות... את שלמה המלך אני לא חושב שכדאי להכניס בדיון שלנו כהוכחה לאיזשהו צד, אני מאמין ששיר השירים הוא קצת יותר מארוטיקה. אולי עידן רייכל חושב אחרת אבל אני נשאר בדעתי. ועם כל הכבוד, אני לא דוס מסוגר שצריך את הצבא כדי שיפקח לו את העינים. אני יודע טוב מאד מה קורה "בחוץ" מעריך מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] * ילד לקח לי את התגובה!!! אוף! חשבתי עליה עוד כשראיתי את זה בעמוד הראשי! נותר לי רק שקצת שוביניסטי לומר שנשים הן כמו אוכל... אחל'ה שיר שבעולם! מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה- התלבטתי קשות אם להסיר את היצירה לאור קריאת התגובות ששיקפו את דעתם של היוצרים על כתיבה כזאת. מלכתחילה התלבטתי אם לפרסם, ואחרי שקראתי כאן מספר קטעים מקאברים על פיגועים וכד' החלטתי לפרסם בכל זאת. את הנעשה אין להשיב, אני מתנצל בפני הקוראים שנפגעו וידוע לי שיש כאלו. החלטתי הסופית היא להשאיר את היצירה כאן למען העתיד, בו ירצו אולי יוצרים לפרסם קטעים בסגנון דומה- וקטע זה ותגובותיו ישמשו לו כמדד. ולו כדוגמה שלילית. מקווה להעלות רק חיוכים- מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] . אספי, אחל'ה קטע שבעולם. ("שבעולם". תמיד הכל יוצא לי דו משמעי) לדעתי הוא יכל להסתיים אחרת, להוביל לכיוונים אחרים, שהCATCH שלהם הרבה יותר חזק מאשר העובדה שהוא לא ידע שמישהו חולה. על בסיס העניין שחבר'ה התקדמו והשתנו או שאחד בלי בגרות נוהג בפרארי. (עובדה שהוסיפה לי אופטימיות...) קצת ביזבוז. (ואני אומר את זה כמחמאה!) תמשיך לכתוב,גם אם זה בשעת ט"ש. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] כהמשך לשרשור ההסכמה עם ערוגה אומָר שגם לדעתי הצדק איתה. אחרי שדובר כ"כ רבות על צנזורת איכות באתר, דירוגין למיניהם וכד'- לענ"ד אין מקום ל-ה-ו-ד-ו-ת לכל מי שהשקיע לא יותר מדי דקות ולא יותר מדי פיקסלים (אם כי לפעמים כן מדובר ביותר מדי...) כדי לפרסם משהו שכולם יראו. (ולא אכחיש שזה חטא שגם אני חוטא בו לעתים) צריך לתת ביקורת כששייך צריך לפרגן כששייך, וצריך לא להתחנחן יותר מדי,אם מגזימים הפידבק כבר הופך להיות לא משמעותי ויצא שכרנו בהפסדנו. (אני לא פונה ח"ו אישית לתמי אלא מתייחס לנושא בכללותו כי הוא עלה כבר מספר פעמים באתר) לפעמים גם צריך לדעת לא לכתוב תגובה ארוכה זה עלול להיות מייגע. די. [ליצירה]
- [ליצירה] תאמרי מה שתאמרנ אבל הפניה "אתה יודע" די משחדת אותנו, הקוראים, להאמין שמדובר בסוג מאד מסוים של אהבה. ואני למשל אוהב להגיב :) [ליצירה]
תגובות