[ליצירה]
.
לעניות דעתי,הסיטואציה של הריצה ליד המקורבים לא ממש מציאותית, וכמשל הוא לא מספיק מחודד.
כמו כן אם הסוף הוא דרמטי, אז המשפט האחרון מנוסח טיפ-טיפונת הומוריסטי וזה לא שייך.
בכל אופן בהצלחה.
[ליצירה]
אוי דחילק!
ברור שזו פארודיה! תוכלי להבין את זה מהרבה ביטויים מוגזמים... ואגב, אם הייתי כותב את זה ברצינות לא היית משתכנע מ"לקיחת הדברים" שלך.
בכל מקרה אני שמח שגרמתי לרגעים האלו.
ותפרסמי כבר עוד דברים.
מ.Z.
[ליצירה]
נו, באמת...
אין פה שום טעות. "המתחיל במצווה פטור מן המצווה"
הוא אח של "מצווה הבאה בעבירה אל תחמיצנה"
ובן דוד של "וכי יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חבירו"
משפטים שאנחנו הדתיים אוהבים לעוות...
שבת שלום, חבר.
[ליצירה]
בשיא היצירתיות
דבראשון,בהחלט נהניתי מהשיר. לצערי נלחמתי כדי להצליח להבין את המילים, כי לפעמים הניקוד גרם לרווחים,
ולהווצרות מילים כמו "מת מת חולותיה""לנטעבו" ו "בסרטמאתה".
לגבי השיר עצמו,בהחלט תיאורים חזקים ועמוסים כמו שכבר האירה ארץ מעליי. התמוגגתי ממשחקי המילים דוגמת הנס והדגל.
מחכה לראות עוד, אבל בנושאים שמחים יותר.
[ליצירה]
שוברים שתיקה.(וכמה עצמות)
מאיר פרידמן.
בדרך כלל אני משתדל להיות נחמד.
א. אני בטוח שהביקורת שנכתבה לך נכתבה בצורה שנועדה להיות מפרגנת ולא מתנשאת, ועם זאת קונקרטית. (גם אני קיבלתי ביקורת על שירים על שמירות בחברון) ואתה מתייחס אל הביקורת כאל לא לגיטימית.
ב. לכתוב משפט כמו
"אבל מעולם לא קראתי ביקורת שמנסה לשחק אותצה אינטלגנטית ומבינה
כשבעצם האדם אשר כותב אותה ריקני, נבוב, חלול ובמילים
ישראליות..טיפש כמוך..."
כשאתה בעצמך כותב
"מכיוון שהייתה התפתחות בסוף שנות ה50 בארה"ב בשירה הביטניקית אשר העלתה את הסלנג לשפת שירה ולאחר מכן ההתפתחות בצרפת שלהשירה..."
ואז כותב משפט כמו
"המשפט הוא תקין בכללים
המודרנים של צה"לית..."
זה סוג של גול עצמי אתה גם "משחק אותה אינטיליגנט" כשאתה "נבוב": מה תקין בצה"לית???
כנראה (אני מקווה) שלא היית כותב בשיר שלך "אני רוצה למלאות את ליבי באהבה" ומסביר שבצבא אמרו לך למלאות מימיה ולכן זה תקין.
ג. עד כאן החלק הרגוע.
חתיכת אפס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מי אתה חושב שאתה?????????????
אם תקרא קצת יצירות של האנשים שאתה נכנס בהם (כן, פה לגיטימי להשתמש ב"נכנס בהם") תראה שיש לך עוד דבר או שניים ללמוד. גם הביקורות מראות את זה. התגובה היחידה שקיבלת הייתה מערוגה,
ועוד איזה משהו סתמי מתמי.
כנראה שזה אומר משהו על רמת היצירה ושיש עוד משהו לשפר בה. אז לפני שאתה כותב על אנשים שהם עוד לא סיימו כיתה ב' או משהו בסגנון כדאי שתשתמש בהמלצת חז"ל אליה הפנית את ערוגה.
אני יכול גם להתווכח איתך על עניין ה"פשיסטים" אבל חבל על הפיקסלים.
על זה נאמר "מאיר מכעיס".
אני מכיר עוד כמה אנשים באתר שהיו מתפחלצים למקרא תגובתך. אני חושב שאני אפנה אותם ליצירתך כדי שהם יבהירו מה שאני אולי לא הצלחתי להבהיר.
[ליצירה]
/
הדס-, זה לא בסביון,למרות שגם שם רוצים לשים קראווילות- זה בחולות ניצנים... (עונה גם לבעז@). (להדס,צחקתי. הפרח עצמו הוא חרצית לדעתי.)
לערוגה- רציתי לתפוס בתמונה רק את הקטע הבתולי, אם הייתי מצלם מפני השטח היו רואים עוד שיחים ושאר מרעין בישין שהיו הורסים את התמונה...
וגם לאמונה ת"ח- הפרח תופס באמת מקום יותר מרכזי בתמונה המקורית והלא מכווצת.
[ליצירה]
.
מקק יקר! נראה כי קראת לאחרונה את "כפכפי שחר" ורוחה שורה עליך. אין ספק כי שימוש נאה עשית בלשון המעטרת ספר זה וקודמיו.
"ילד" ו"המלך מידאס" יושבים כאן לצידי ומצדיעים לך. (על אף כי אינך ברזלן לעת עתה...)
עלה והצלח.
[ליצירה]
וכאן בא לסיומו
לחרוז יהיה לי לא פשוט
וזה מרוב ההתרגשות
אני מול המחשב יושב
כותב, מוחק, ושוב כותב
הראש כרגע מטייס,
כן,זו דרכו של מתארס...
בקיצר, שיהיה רק טוב,
ו"אצל מירב בקרוב"!!!
[ליצירה]
אני?! אני מסיפור אחר..
בדיחה זה בטח לא.
גם לא ברור איך הכותרת קשורה.
את המילה "ממדים" כדאי היה לכתוב בכתיב מלא, בגלל האסוציאציה למדים של הכחולים.
עד כאן.
תגובות