סע בכיוון החץ
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] וזה שאין שם אף מכונית מוכיח שאף אחד לא באמת מציית לתמרורים... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מצחיק, אם כי היה אפשר להוציא מזה גם תמונה טובה מבחינה טכנית. [למשל, בלי המכונית הקטועה מימין] [ליצירה]
- [ליצירה] שני החיצים מצביעים לאותה נקודה. משמע: אתה צריך להשאר בה לעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוווד!! קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...) אהבתי. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ענננקקקקקק!! במיוחד לבלונדיניות... (סתם סתם תרגעו!) תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] ה' שפתי תפתח. לרן, מתקרבת ושאר המאזינים, יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן: א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו. ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו. שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו: מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו, אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות. התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו, אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן. מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה. ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי. נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב. אגב, אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם" ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי מדי... לא פייר לעשות לנו את זה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] :) אחל'ה רעיון. "אבל למה קראת ככה לתמונה?" כוכב, אני מאוכזב... [ליצירה]
- [ליצירה] . תסלחי לי טלי, אבל מה נזכרת פתאום, אחרי עשר שנים? חוצמזה בשם איזה ציבור את מתנצלת? ומי הם אותם "הם" שצעקו חמס? אני מכיר אחד שביצע את הרצח ועוד כמה שעזרו לו. לא מכיר "הם". אמנם הדיון הזה כבר מרקיב בקבר (בכל זאת, 10שנים) אבל אם שיר כזה מופיע עכשיו, ראוי גם להגיב לו עכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אני לפחות הבנתי בהתחלה שהטקסט זורק אותך לעבר, למישהו שכבר היה "אנחנו" או משהו כזה אבל בקריאה שנייה הבנתי קצת יותר. אולי אני אבקש ממנחם לשנות לי את התגובה ל "אני מת לדעת מי זו האחת הזאת" ואז זה יהיה יותר קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] כתבו עליך שיר! תכנס לקטגוריה "יחסים", יש שם רק יצירה אחת. תקרא אותה ותבין שמערכות יחסים הן דבר לא אגואיסטי. מה שנראה שאתה מחפש הוא קשר שיקדם רק אותך... בתור בת לא הייתי בא לגאול אותך מייסוריך... כתיבה יפה ANYWAY... [ליצירה]
- [ליצירה] . בעוד טרם תקראו אני אענה ומזה די מובטח שאני אהנה: "ואמר הממזר הגולש מ"צורה" כי יכתוב עד תבוא לה העת המאושרה ויהיה הוא חייל ,יעמוד בשמירה ינקה מטבחים או ישטוף לו קדירה. וחשב כי זמן רב לו נותר לגיוס אך פחות מ-30 יום והוא בביעוס והבין כי חייו במדי וירטואל יתקיימו עד אשר יהפוך לחייל וכל זה הן קורה בעוד רגע ממש אז כתב חרוזים והקליד די נרגש והחליט לפזר פה ושם "יציאות" ואולי גם עוד שתיים שלוש יצירות אך עדיין לא זמן להגיד כי נגמר מחשבות רק עלו לממזר המהורהר... [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את הרעיון, אלדר. לי אישית יצא להתקל ב "הודי לא מגרש הודי" (אולי צונאמי כן...) אני מסכים עם נאום הסאטירה חוצב הלהבות של ערוגה ואני חושב שיש זכות קיום ליצירות כמו זו של אלדר ואפילו יותר מזה. שבת שלום,חברים. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר יפה, וגם הוספת התמונה, אבל כמו שכבר כתבה הדס השלד/חייזר הזה לא כ"כ משקף את הגבר שעיניו נעורים... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יוֹוּפי! ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש? אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב". ולנביאשקר: "שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני" א.שתי. ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו. [ליצירה]
תגובות