[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
תגובה לאודיה (פיצקית)
"אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא...
[ליצירה]
חרטה וקבלה לעתיד
אכן, תהליך התשובה של לי (לענ"ד)- הוא תהליך נכון. קודם-כל מתחרטים על העבר, ורק אח"כ מקבלים לא לחזור על מעשים אלה בעתיד. אך שאלתה של אחייניתה של לי "למה שלא תחזרי בתשובה"- זה קצת מקומם, כי: א) אי אפשר לומר שרק אנשים דתיים (או אולי נכון יותר לומר: "האנשים הדתיים הקונוונציונאליים") הם עובדי-ה' באמת והחילוניים הם סתם "זבל"... ב) תהליך התשובה הוא תהליך ארוך (ולעיתים אף מייגע). להפוך ליהודי שומר תורה ומצוות- זהו לא תהליך של "מהיום למחר". לוקח זמן ללמוד את כל החובות המוטלות על יהודי הקרוי "דתי" ויותר מכך: לוקח עוד יותר זמן כדי
ל-ה-ת-ח-ב-ר לזה. לכן שאלתה של אותה אחיינית: "למה שלא תחזרי בתשובה" אכן מעידה על ריקנות מסויימת אצל חלק מהציבור הקרוי "דתי" ואף "חרדי". טוב, סיימתי דברי להפעם, לילה טוב
לכ-ו-ל-ם! החזן.