[ליצירה]
אם יורשה לי...
א. אני לא תמיד מסכים לכך שהאמת מסנוורת. רוב הפעמים- האמת מ-מ-ש לא מסנוורת, ואנשים חוזרים על טעויותיהם משכבר הימים, בלי ללמוד מהנסיון.
ב. האהבה יכולה להיות עיוורת, גם כאשר האמת מסנוורת. אהבת-אמת איננה חייבת להסתיים במפח-נפש, אע"פ שהיא עיוורת. בקיצור, מסכים אני לדברי רן ידידי; לדעתי- הקשר בין שני חלקי המשפט- רופף ביותר,
וזהו! יומנעים, החזן.
[ליצירה]
אוי,
אבל מאידך- אי-אפשר בלעדיו! אם אתה רוצה להיות חלק מהעולם, לדעת את מה שסובב סביבך בעולמנו- אתה פשוט 'חייב' להיות בעל המכשיר ה'משוקץ' ההוא... נכון, זה קשה, ויש הרבה אלימות והכל, ומשום-כך צריך שתהיה בכל אדם בקרה אישית! אבל בכל-מקרה, תודה על העלאת הרעיון; נושא חשוב ומורכב מאין-כמותו, אין ספק בדבר! יומנעים לך, הראל.
[ליצירה]
"להכעיס", זה העניין..!
כנראה שהכותב סובל מתסכול עמוק... הוא רוצה תגובות, והמון, ומהר, לכן גם תגובות נזעמות הוא יקבל בשמחה... לכן הוא כותב ב"להכעיס" כזה, כמו ילד שאף-פעם לא קיבל תשומת-לב ראויה לשמה. נכון, שמואל???
[ליצירה]
הממ.. מעניין מאוד...
כאילו מה, רצית להראות, שהמציאות של ימינו אינה מזכירה אפילו בחטף- את המציאות של אז, כאשר כל הדברים התנהלו "כתיקונן"? אם את זאת ניסית להראות, אז- הצלחת, פחות או יותר...
תגובות