קל וקשה
---------
זה קל ביותר להאשים מישהו שאינו חושב כמותך
(או שגדל בסביבה תרבותית שונה משלך)
בעבודת-אלילים או בכפירה.
הרבה יותר קשה הוא למצוא את המכנה המשותף
(שבכל-זאת קיים)
בינו ובינך.
[ליצירה]
ארז
יישר-כוחך על אומץ ליבך. וכפי שהגבתי כבר על יצירתו של נפש ממללא, "מצעד הגאווה": זהו נושא כאוב, וטוב שיש מישהו שמעלה אותו. כיוון שאני יהודי-דתי, אגדיר זאת (ההומוסקסואליות) כסטייה מדרך-הטבע. אתה אולי לא תסכים איתי, וזו זכותך המלאה. אך אני מאמין באמונה שלמה, שאפשר להתגבר על-כך, אם רוצים באמת. שבוע-טוב לך, הראל.
[ליצירה]
רגע, רן
אבל יש יופי בכל שפה! יש את חידודי-הלשון שלה, יש את ההלצות שלה, זה עולם ומלואו. היהודים במזרח אירופה למשל, לא רק סבלו ביידיש, אלא גם צחקו ביידיש! האמן-לי, עברית היא שפתי הראשונה במעלה, אך היידיש- היא הסטנד-אפיסטית שלי! או אם תרצה- אומר לך כך: העברית היא אשתי, אך היידיש- היא הפילגש שלי...(ושכל הפמיניסטיות כאן לא ייעלבו, בבקשה...)
[ליצירה]
"בינגו", כמו שאומרים!
ה'התרוצצות' הזו, רצוא ושוב, בין דורו של פרעה לבין דורנו אנו, כשבסיום- האמירה החד-משמעית שדורנו הוא "תינוק שנישבה" בכל מה שקשור לעברו ולזכרון ההסטורי אותו הוא אמור לנצור וממנו הוא אמור ללמוד- כל אלה הופכים את השיר לשיר אלמוות (לפחות בעיניי). אהבתי מאוד, הראל.
[ליצירה]
טוב, אז זה הרבי מקוצק...
מה, אני צריך לדעת- הכל?! בכל-אופן: הוא וודאי התכוון לאהבת אדם לקונו, אבל- בהחלט אפשר להחיל זאת על אהבת אדם- לרעייתו. הלא-כן?
[ליצירה]
נו, אז מה...
מה כאילו רצית להראות, שניסים נהיה סוף-סוף בן-אדם? ואיך זה קרה בדיוק? אין פה תיאור של השינוי העמוק שחל בנפשו של ניסים, אין פה ביטוי למטאמורפוזה פנימית וחריפה שעבר, צר לי- אך סיפור זה לא עשה עלי רושם-רב.
תגובות