קל וקשה
---------
זה קל ביותר להאשים מישהו שאינו חושב כמותך
(או שגדל בסביבה תרבותית שונה משלך)
בעבודת-אלילים או בכפירה.
הרבה יותר קשה הוא למצוא את המכנה המשותף
(שבכל-זאת קיים)
בינו ובינך.
[ליצירה]
תגובה (קצת) מאוחרת...
לא, אינני קורא אנציקלופדיות, אבל אני בהחלט מתעניין בהסטוריה! אני ב-ה-ח-ל-ט אינני חושב שיודע אני את הכל והכי טוב, אך אם יש לי מה לומר (גם אם זו ביקורת נוקבת)- אני אומר זאת, ללא פשרות, ולעיתים גם- ללא רחמים..!
[ליצירה]
בעקבות תגובתך...
כן, גם אני חושב שזו יצירה ממש יפה! כנראה מדברת על הלוט שבכל דור ודור, ובכל סדום וסדום... רק (מה לעשות, בעניני עברית, אני מוכרח להיות יקה, ולא יעזור שום-דבר!), בבית השני בשורה השלישית: " שמא בשמיים יחשבו בטעות"! אסור להביט לאחור ש-מ-א בשמיים יחשבו בטעות!... ושוב אני שואל: איפה 'המילון' כשצריכים אותו???
[ליצירה]
נו, אז מה...
מה כאילו רצית להראות, שניסים נהיה סוף-סוף בן-אדם? ואיך זה קרה בדיוק? אין פה תיאור של השינוי העמוק שחל בנפשו של ניסים, אין פה ביטוי למטאמורפוזה פנימית וחריפה שעבר, צר לי- אך סיפור זה לא עשה עלי רושם-רב.
[ליצירה]
אינני יכול
שלא להגיב על-כך! פעם, כשגם אני הייתי בישיבה, גם אני עברתי אותה חווייה: לא היה לי מה להגיד, אבל לחצו עליי, ולכן אמרתי, אבל לאחר-מכן הרגשתי, שהיה מה לשפר, תמיד יש מה לשפר... אבל אז (כמו תמיד)- היה כבר מאוחר מדי... וגם אני, ממש כמוך, רק רציתי לשיר... טוב, כנראה שבגלל זה נעשיתי חזן... לפעמים, השירה הרבה יותר מהותית, הרבה יותר 'אמיתית', מכל דבר-תורה שבעולם. האם לא כך מלמדת אותנו החסידות (על ר - ו - ב פלגיה, על-כל-פנים), שהכל צריך לנבוע מהלב? נקודה למחשבה... בכל-מקרה, שבוע טוב לכולם, ממני, הראל.
תגובות