קל וקשה
---------
זה קל ביותר להאשים מישהו שאינו חושב כמותך
(או שגדל בסביבה תרבותית שונה משלך)
בעבודת-אלילים או בכפירה.
הרבה יותר קשה הוא למצוא את המכנה המשותף
(שבכל-זאת קיים)
בינו ובינך.
[ליצירה]
בקול צווחני וגבוה:
"המפקד, צוחקים עליך, המפקד... אני במקומך... הייתי כבר 'יורד' עליהם... המפקד..." (למי שלא מבין מה 'נפל עליי', שיקרא בבקשה את תגובת קודמי).
[ליצירה]
אוי פרנוסה...
נו רב זונדל, הצלחת להטמין קצת דולארים מתחת לשטיח?... חיוך נסוך לו על-פני... נו שוין! גמח"ת (לא...זה לא "גמ"ח תמרוקים" או משהו כזה...) ממני, הראל.
[ליצירה]
טוב, שיהיה וואלתר!
מה זה משנה... העיקר הכוונה! רגע, אולי אכתוב איזה שירון קטן גם על וולטייר (הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-18)? ואולי גם על וויזלטיר? אה, לאחרונה מצאתי שזה אתגר די-נחמד לכתוב על דמויות הסטוריות. אתה גם לומד הסטוריה, וגם קצת מעדן אותה, מבחינה פואטית.!
[ליצירה]
כיוונת לדעת גדולים
דימויה של האשה (או הרעיה) ללחם כבר מוזכר בתנ"ך, בסיפור על יוסף ואשת פוטיפר: "ולא ידע את אשר עימו בבית כי אם את הלחם אשר הוא אוכל" [אני מקווה שמצטט אני נכונה את הפסוק כי נכון-לעכשיו- אין תנ"ך ברשותי]. מכל-מקום: שיר פשוט ונחמד.
החזן.
[ליצירה]
סליחה, אבל...
אינני חושב, שיהודי, ואין זה משנה מהיכן הגיע, מותר לו לשכוח את זהותו העדתית. זה פשוט 'פשע'! הנה אני למשל, 'מחזן' יצירות אשכנזיות, אך אני גם קרוב ליצירות יהודיות מגלויות אחרות, כמו למשל: רומנסות ספרדיות וכו'. האם זה אומר, שמחוייב אני לשכוח את מוצאי העדתי? בשום פנים ואופן לא! לכן רן, היה גאה במוצאך, אך יחד עם זאת, אל תשכח שאתה חלק מכלל-ישראל, לטוב או לרע!
[ליצירה]
חולק על זה שמעליי
מה, כ-ל אגדה צריכה להיות משהו חדש, שאף אחד לא חשב עליו בעבר? גמני חושב שהאגדה הנ"ל היא שילוב של כל היצירות (או: הז'אנרים השונים) שהוזכרו למעלה, ובכל-זאת, אהבתי. קבל ח"ח גדול, הראל.
תגובות