ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] נו שתזכה... שרומן זה יאריך ימים... ושיהיה (אם אפשר) חושפני וגלוי לעין-כל... גם אנחנו, ככלות-הכל, רוצים ליהנות מזיווה של העיר ואף אם מרוחקים אנחנו ממנה מרחק אלפי מילין (תרתי משמע)... [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, רן אבל יש יופי בכל שפה! יש את חידודי-הלשון שלה, יש את ההלצות שלה, זה עולם ומלואו. היהודים במזרח אירופה למשל, לא רק סבלו ביידיש, אלא גם צחקו ביידיש! האמן-לי, עברית היא שפתי הראשונה במעלה, אך היידיש- היא הסטנד-אפיסטית שלי! או אם תרצה- אומר לך כך: העברית היא אשתי, אך היידיש- היא הפילגש שלי...(ושכל הפמיניסטיות כאן לא ייעלבו, בבקשה...) [ליצירה]
- [ליצירה] מיהו הדובר בשיר? יש לי הרגשה שזהו בועז, מהמגילה. אבל מדוע התמיהה הגדולה בסיום השיר? מחכה לפירוש רש"י, או אפילו הרלב"ג, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לזו שמעליי: זוהי פראפראזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב שאמר: "אין דבר שלם יותר מלב שבור" (זה אפילו הולחן ע"י נעמי שמר, ע"ע). ה'לב שבור' כאן- לא בא לציין את שברון הלב שבא כתוצאה מאהבה נכזבת (מ'שבירתה של האהבה') אלא את טוהר האהבה; אהבה טהורה באמת- אינה נחלת לב-אבן, אלא נחלתו של "לב שבור", דהיינו: לב פגיע, לב מרגיש ומתרגש. זה, לענ"ד הפירוש שר' נחמן היה מקבל ל"לב שבור" שלו... [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, שנון אתה, שנון... וזה מה שיש לי לומר כרגע... 'מעולה שבמעולים'! שבחים וכתרים רבים, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים בהחלט! (עם רדף השיג) כל יוצר צריך לשמור את יצירותיו, ואפילו אם אינן ראויות. תמיד, אבל ת-מיד אפשר לשפר, להכניס אלמנטים חדשים ליצירה, לשנות את כיוונה! גמני כתבתי פעם סיפורים (כן, הייתה פעם תקופה כזו בחיי), אך כולם אבדו! ותאמין לי, אני מצטער על-כך- 'קשות'! זהו. שבצ'לום וכל-טוב, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] וואיי, לא חשבתי על זה! גדוווווווווול!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה, עוד פעם צורה של 'פמוט'? כבר היה לנו פמוט אחד פה, לפני כמה שבועות... ואיך זה מתקשר עם התוכן, בדיוק? אבל בכל מקרה- שיר יפה. גם אני מתפלל לבוראי: "שלח נא לי את החצי השני"... [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת... ואולי שירו של יהודה עמיחי "אל מלא רחמים" ('אלמלא היה האל מלא ברחמים' וכו'...) היה ברקע הדברים? אם-כן, אז האבסורד ממש מובן... [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, רק עכשיו גיליתי!!! שמע, יש לך כישרון כתיבה לא נורמאלי!!! מיד אני מכניס יצירה זו ל'אהודות' (כפרט המעיד על הכלל)! רק...איזשהו תיקון קטן (אם לא אכפת לך, כמובן...): בטרם מת אותו רודן שפל (סליחה, שירושלמי לא יכעס עליי! בטרם מת 'החבר המזכ"ל'...) עוד הספיק הוא להוציא להורג גם את ברייה, ראש המשטרה החשאית הכה-נאמן שלו... [ליצירה]
תגובות