[ליצירה]
מסכים בהחלט!
עם כל מילה של 'עופים'... ואוסיף: זה גם מזכיר יוצר אחר פה באתר, שמטיף ל'דת חילונית', שעברה מן העולם לפני 14 שנים בערך...
בכלל, חושב אני ש'שירים מטיפניים'- איכותם ירודה בד"כ... והאש, כן, גם שלך, א.ש.- הרבה פעמים נהפכת בסופו של דבר ל'אש זרה', גם אם לא התכוונו לכך מלכתחילה...
[ליצירה]
סליחה, טעיתי
רק עכשיו, כשקראתי את השיר בפעם השלישית או הרביעית- ובמיוחד לאחר השורה האחרונה- פלנטה אחרת- הבנתי שהתכוונת לשואה. אבל בהתחלה- כשקראתי על הצריפים והחלונות והאירגון וכו'- הייתי בטוח שאתה מדבר על תקופת המעברות, בה אנשי השלטון באותה תקופה היו בטוחים שפתרו את בעיות כל העולים. סליחה, לפעמים אני עושה מעצמי בדיחה כל-כך גדולה,שבא לבכות.
[ליצירה]
כן, גם הפעם...
יוצא לי להסכים עם ממזי... יצירה טובה אינה חייבת להכיל בתוכה כל-כך הרבה מוות... ובכל-זאת: זה היה קצת מנחם לקרוא על מישהי, שנזכרת בחייה בעבר (שהוא למעשה- ההווה, תקופתנו אנו), כשהיא כבר סבתא-רבה. אם רוצים אנו למצוא אופטימיות בסיפור, אולי זוהי האופטימיות הגדולה ביותר..! ככל יתר יצירותייך, גם זו (כאילו שאת צריכה אותי לשם-כך...)- יצירה גדולה. שבוע טוב לך, הראל.
[ליצירה]
[ליצירה]
איפה הבובה, איפה?
מה שיש לי זה שחור בעיניים... (צר לי, אך יש מקום רב לשיפור...)
[ליצירה]
החכמתני!
מוכרח אני כאן להעיר 2 הערות: א) מבחינת היהדות (וודאי שמבחינתה של החסידות) ה'צדיק' (=המיסטיקן), אסור לו להיבדל מתוך העדה, הוא צריך 'להעלות' אותם מעלה מעלה, גם אם הדבר כרוך בירידתו שלו, זוהי משמעות הביטוי 'ירידה לצורך עליה'. ב) היה לי רב בתיכונית שאמר, וחזר ואמר תמיד, שהמילה 'מצווה', היא מאותו שורש שממנו באה המילה 'צוות'. ר"ל: היהדות מ-ב-ו-ס-ס-ת על עיקרון ה'צוות', ע"פ היהדות האידיאל הוא לעבוד את ה' בתור חלק מקבוצה, היהדות בזה להתבודדות! וכבר מצינו דוגמאות רבות בהסטוריה הקבלית והחסידית למינה, על 'חבורות קדושות' וכיו"ב. יוצא מכאן, שהתעלות אמיתית אינה פרי נחלתה של ההתבודדות דווקא, להיפך! דווקא מתוך הרגשת השיתוף, הרגשת ההשתתפות של היחיד כחלק מהקבוצה, יכול הוא להתעלות מעלה מעלה! גמח"ט, הראל.
תגובות