"גילברט לא ידע כי אלה המגביהים עוף, הם אלה שצוללים למעמקים האפלים ביותר; כי אלה המסוגלים לחוש את האושר במלוא חריפותו,הם אלה שסובלים סבל רב ביותר" (אן שרלי, ל.מ. מונטוגומרי)
"לא הייתי מודאג יתר על המידה בענין זה.אולי היא לא האמינה באלוקים, אבל אני די בטוח שאלוקים האמין בה" (אוספי הצדפות)
[ליצירה]
קודם כל, הרעיון והמטאפורה מצוינים. לכן אני חושבת שהיה שווה להשקיע יותר בצורה של השיר.
לצמצם את המילים למינימום - כלומר להוריד כל מילה שאיננה הכרחית. לדייק יותר. (למשל - איך יכול להיות טעם-בפה לחומה?)
[ליצירה]
יש ומעשים או דברים שכאלו משאירים לפעמים טעם רע בפה, גם אם לא הכנסו שום דבר לפה.
ויש את הענין שאומרים-זה בסדר שהוא יצא החוצה ככה בגשם, מה, הוא עשוי מסוכר? הוא לא ימס...
אבל החומה נמסה-קטֵנה- כמו סוכר בגשם-אבל לא, היא לא סוכר. כי הטעם שלה רע...
[ליצירה]
קבלי חיבוק.
וכוחותייך לעולם לא ייגמרו באמת. אלוקים נותן ולוקח בדיוק במינון הנכון, "שעשה לי כל צרכי"- לטוב ולרע, וכל מה שאת עוברת הוא לצורך, הוא הכרחי וטוב לך בסופו של דבר.
[ליצירה]
דסוש אחות קטנה!!
יפה השיר שלך!! הוא לא אמיתי, נכון? *חוששת..*
לפעמים כשעברת שורה זה קצת הרס את הרצף של השיר, את הזרימה שלו, והיתי צריכה לקורא שוב את אותן השורות בשביל להבין...
[ליצירה]
[ליצירה]
אוי ואבוי. שיניתי את השיר, עדכנתי, ולא שמרתי את השינוי, וזה לא עדכן..
יש למשהו פתרון בשבילי?
[ליצירה]
אוי ואבוי!! ממש ממש לא!!!
מי שהשיר כתוב עליו חי וקיים עדיין ברוך-ה', למרות שהוא ממש לא רוצה בחיים (השיר לא כתוב עלי, אני רק כתבתי אותו)
בכל מקרה-תודה שהקדשת זמןם לכתוב לי תגובה.