היום הייתי קשובה להכל.
לקול נקישות הקרח בכוס,
לקול הרוח הנושבת בעלים.
לקולות הילדים נשמעו מרחוק,
לחלון, שזז עם משב הרוח.
היום הייתי קשובה להכל.
לילד בוכה,
לחברה נעלבת,
לאדם ששמח, אך ליבו בוכה.
למי שרוצה לבקש, ואינו יודע איך.
היום הייתי קשובה להכל.
לפעימות ליבי בחזה,
לזרימת הדם בעורקי,
לשלווה המפעמת,
ולכיף שבלהקשיב היום לכל.
(י"ט תמוז תשס"ה)
תגובות