ראיתי אותו מביט בי,

או,

בוהה בי.

מבטו רך,

ובהייתו שקופה.

עד אשר לא הסית עינוי ממני.

ועדיין,

איני יודעת מה עשה.

ראיתי אותו כואב,

או,

נלחם על רחמים.

כואב את כאבו של העם,

מבקש רחמים מבוראו

לעמו.

אך לא אדע,

עד אשר יגיד לי.

ראיתי אותו נום,

או,

מת.

נושם היה בכבדות,

או נלחם על דרכו בשמיים.

אך לא אדע מה היה באמת,

עד אשר יקום אלי-

מן האדמה הקרה,

ויספר לי.

(כ"א אב תשס"ה)