[ליצירה]
לי זה נשמע כמו ויכוח בין בני זוג (זה לא את, זה אני. אמרנו שלא נפתח את זה עוד פעם. אתה אולי הבנת אבל אני צריכה עוד זמן לחשוב על זה, וכן הלאה).
האם זה אומר שבגיל 20 מנהלים דיאלוג על 'ללמדו תורה' ובגיל מבוגר יותר מנהלים אותו דיאלוג על 'להשיאו אשה' ?
[ליצירה]
[ליצירה]
קסום. פשוט כך.
נוגה.
"ולא מעבר לגפן"
כּנרת
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
ראובי היקר,
כבודו חשב להתחכם ולהיות חכם בכך שיכתוב את היין, כי קשה לו להגיע לחכמה (דעת) זו מתוך שיכורות, קשה לו כי גופו אינו תורה והחושים אצלו לא מבטאים מגמות כל כך גבוהות, כך כשהאדם-בקבוק נפתח במילותיו הוא מגלה שהוא בעצם שוטה וענן אפור רחוק רחוק מהאדום החי.
לא נורא, אולי בשנה הבאה.
[ליצירה]
קול עצמותי יאמר נא
(ובנוסף לכותר)
גם אני גרור אחריך בתהיה: לא זמני הוא, רק שובב. סובב מכדי לגעת, גורר ולא קופץ.
האם הקראת זאת בנשימה רעננה?
הרבה אחוה
ראובי
[ליצירה]
[ליצירה]
זו אינה בדיחה
אין זו בדיחה, אלא האמת.
ובעצם, אין שום סיבה שינגדו אחד את האחד, שהרי אתה בבון ואני לא.
יחי החציל!
[ליצירה]
עוד
קריאה ראשונה. אני עוד מאכל. שורף את המילים כדי להתאים אותם אלי. ומרגיש שיש כאן משהו גדול ממני, משהו שאני צריך ללמוד ולא רק להחליק מעליו כמו גשם על חלון. אני פתאום מוצא את עצמי מוזאי, מלא בהשראה. אני נמשך אל תוך השיר.
האם מקרה הוא שאני מקשיב למודי בלוז עכשיו?
[ליצירה]
הסבר...
ההד לא תמיד מסיים את השורה אלא גם מתחיל שורה חדשה, ויותר בפירוט:
* כמו עשן ממדורה, רע- בא פשוט לתאר את העשן.
* מהדהד ומתמוטט, את- פה צריך לעשות איזה חילוק: מהדהד את קולות המלחמה, ומתמוטט.
ותודה לזהירות על הבנת האמת שלה...
ותודה לכן על הפידבק!