[ליצירה]
אני מת על האנשים האלה שעושים בלי סוף השוואות לשואה, וברגע שהשוואה כזו מגיעה מהצד השני של המפה הפוליטית\חברתית וכו' הם מתקוממים.
תשתוק וזהו.
[ליצירה]
[ליצירה]
התרשמתי עד מאד. זה חזק, וזה כתוב טוב, וזה צועק, בעיקר צועק. וכאן אני מגיע לקטע של ה"השתדל לתת ביקורת אך אל תפגע":
היו מקומות שבהם, מתוך הסערה שבה כתבת (וזה בולט שכתבת בסערה. היו אפילו כמה התייפחויות רשומות בין המילים), נפלת לצעקה מתלהמת, שאין בה מקום לרגישויות ודקויות כמו שיש,למשל, במילים השקטות:
"וחלילה וחס-
לעולם ועד
לא תהיה התנתקות".
וזה חבל. הייתי מציע לעבור שוב, ולהיות טיפה..קר יותר.
הניק שלך מתאים מאד ליצירה הזו.. במיוחד עם השילוב של הזעקה כנגד אמצעי התקשורת, ביחד עם הפגנת בקיאות בענייני גשם - זה יוצר לי תחושה של פשקוויל-תל-אביבי.. אולי זה מוצא חן בעיני. מעניין.
[ליצירה]
מקסים בעיני. אהבתי את הכותרת.
משהו מסורבל בסיום,(התחושה היא כאילו לא אמרת את מה שרצית) אבל חוץ מזה - מעולה.
בעז - אני חייב להודות שתגובתך הממה אותי.
כולנו, בין אם מאמינים בכך ובין אם לא, יונקים את חיותנו מהבורא. הגדרתך שהאתיאיסט "לא זקוק לפנות לגורם אחר" - היא טעות. הוא זקוק כמו כולנו, אבל הוא גאה מכדי לפנות לבקש.
בחוסר האמונה אין עוצמה, אלא כפיות טובה פשוטה.
[ליצירה]
משתפר, אבל עדיין לא נוצרת תחושה של משהו אמיתי.
משפט כמו "אחרי כמה זמן הם התאהבו ככה חזק" עושה לי תחושה קצת ריקנית. כי "התאהבות" בשפה של ימינו היא משהו מאד לא מחייב.
הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה שהוא דתי-ימני-קיצוני קלישאתי וסטיגמטי, ושהבחורה יפה.
אני לא מצליח להזדהות, או להרגיש את האהבה שקיימת ביניהם.
רק טוב
טל