אני מכיר בגמגום שלי
ונושא אותו אל, על
חשבון ארצי עלי כותרת
ושפת לא ידעתי
אשמע
כקרקור בטן רעבה
מאדמה חרושת כתרים
ודברי טעם
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כרובי היקר שבכרובים! בעצם כולם כאן מגמגמים. השאלה האם ברבות השנים, מצליחים לעלות. והשאלה החשובה באמת, האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך. אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות. אהבתי. אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש. לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך דנדוש מי יתן וכל סלסולייך יעלו במעלות הגדולות של המילים כל טוב וקול כרוב [ליצירה]
- [ליצירה] מי כמוך, כרובי, יודע מה היא אדמה חרושה ודברי טעם... אהבתי את ה"שפת לא ידעתי אשמע" [ליצירה]
- [ליצירה] עיין בגירסא הקלילה שם שם. השאלה אינה במקומה, הרי ברור שהקפה יהיה איתנו תמיד לפקוח את עינינו ולהראות לנו את האור [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני! פשוט גאוני! פשוט וגאוני! ההתמזגות של רוח היצירה עם הרגשת האבל על העבר לצד התקווה לעתיד מיטיבה יותר מכל לבטא את רגשותיו העמוקים של המחבר כלפי ההוייה בכללותה כמייצגת הקו הפוסט-מודרניסטי באומנות. יישר כוח! עלה והצלח! נקווה לראות עוד שירים מפרי עטך בתקווה שאיש לא יעמוד בדרכך! [ליצירה]
- [ליצירה] why this sorrow? wait milord do not despare, for i have a cunning plan. [ליצירה]
- [ליצירה] לא פה אין, אלא פה יש. [ליצירה]
- [ליצירה] נתוחי שדה מעניין יהיה לנתח את היד באופן כזה- האצבעות, ההתפרטות, מצביעות על אורח החיים החושי וכוללים בשר, תמרוקים, ביגוד וכד' ולעומתן בבסיס כף היד מופיעים הספרים, ההוויה השכלית-רגשית, כמו מהווים את הכח להוציא לפועל את התפרטות האצבעות. ככה זה גם עצם הציור- מתוך כתוב, יצרת חזות. יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] דייק סביב 'על אף שיש ארץ בישראל', ולא שסתם יש ארץ ישראל, כלומר: במהות ישראל יש ארץ, אבל אנחנו לא משכילים לגלות אותה (ואולי גיליתי יותר מדי?) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד נחמד לראות שגם לבלגן יש סדר [ליצירה]
- [ליצירה] מנגינה איכשהו, חשתי בנוכחותה של מנגינת רקע, אבל היא נשמעה לי קצת מרירה... (אולי קל לי לשמוע אותה כך) אל יאוש, יש לתורה חוצפא בוערת, ולבסוף גם תצא אל האור. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב טוב. (בכל המשמעויות שאפשר למצוא לזה) מפתח: כל הנפח. השיר עצמו נראה כאילו יוצא מנקודת מבט עצמית צרה, ולא רק בגלל הסגנון. (על אף שהוא בהחלט השראה) תודה על ההשראה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! איכשהו הייתי חייב לקרוא את זה ממש מהר, אולי זה המבנה, אולי התוכן אולי סתם אני עצלן. הסוף מעולה, ולא כ"כ אופטימי. מן סוף כזה של עוקץ שתופס אותך בקרביים, על הדרך הטבעית בה העולם זז, ובה מי שיסתכל אל השמש יסתנוור, ולא 'ימצא את האור'. מהנה. [ליצירה]
תגובות