[ליצירה]
iou
נותרו לי רק שלושה חודשים למענה ראוי.
אעשה את המיטב.
תודה רבה, ומי יתן ותמשיך להרגיש את מגניבות החיים בכל עמוד או אבן אשר תראה, ויצאו שירי ותרגומי אצבעותיך אל כל העולם.
כיף!
[ליצירה]
עוד
קריאה ראשונה. אני עוד מאכל. שורף את המילים כדי להתאים אותם אלי. ומרגיש שיש כאן משהו גדול ממני, משהו שאני צריך ללמוד ולא רק להחליק מעליו כמו גשם על חלון. אני פתאום מוצא את עצמי מוזאי, מלא בהשראה. אני נמשך אל תוך השיר.
האם מקרה הוא שאני מקשיב למודי בלוז עכשיו?
[ליצירה]
התבגרת לי
והנה חולפת לה עוד תמימות נעורים, ישי, אתה הולך ומתבגר. תפסיק.
אבל תמשיך. טוב לשמוע. ענק לשמוע. ענק וטוב לשמוע. הענק הטוב זה טוב לשמוע.
המשך להתקדם להרמוניה שמעבר למילים, כי עם המילים אתה כבר שלם.
עכשיו אפסיק להטיף לך טיפות של געגוע, ואקשיב.
תודה.
[ליצירה]
הכל בגלל הרולר
הרולר על העכבר חי מעצמו, כך מסתבר.
בזמן שאני מגלגל אותו (ואת עיניי), הגדרת הסיווג יורדת גם היא, והפעם- 'תסריט- מחזה'!
עד הפשלה הבאה...
[ליצירה]
מעולה!
הביטוי הכי חזק הוא עוגיה מפלסטיק, כואב רק לחשוב על זה.
אמנם הרעש מפריע, אבל נראה לי שהיום צריך דרכו (גם) למצוא את השיר, עם כל החרשות הכלולה בזה.
משהו כמו השיר הזה.
תודה.
[ליצירה]
ובכל זאת
שווה.
כאילו רק הרגע יוצר את השירה.
והמילים נכתבות על לכלוך.
זו מין קפיצה בארספואטיקה- אל החומר.
שווה.
לעד? כמה שטיפות וזה יורד (או שזה טוש לא מחיק...)
תגובות